אברהם אבא זליגסון: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''אברהם אבא זליגסון''' היה חסיד נלהב, רופא השכונה.

נולד בעיר קרקוב בשנת [[תרס"ז]], לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן, מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו רבי [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]. ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את ה[[אדמו"ר מוהריי"צ]] בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של בנו, אברהם-אבא.  

ר' אברהם-אבא החל ללמוד ענייני [[רפואה]] בעיר [[ווילנא]] וגמר לימודיו בהצלחה רבה ועד שכבר נחשב לרופא מומחה לפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה אצל הרבי הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]].

בעת [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] שהה בעיר [[שנגחאי]] ב[[סין]] ביחד עם תלמידי תמימים שנמלטו מאיזור הקרבות. במסגרת תפקידו זכה להציל יהודים רבים ממגיפות וממחלות. אחרי המלחמה, הגיע ל[[ארה"ב]]. אחרי שקיבל תעודת רופא בארה"ב, הודיע לרבי הריי"צ, שענה במכתב [[ברכה]] להצלחתו במקצוע זו.

בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש [[הרבי]]  ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו. ועד שגם ב[[יו"ד שבט תש"י]], ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת ההסתלקות (הכהן והלוי היו החסידים הרב [[שלום בער אייכהורן]] והרב [[שמואל לוויטין]].

מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.

לפני [[נישואין|חתונתו]] עם זוגתו ע"ה, ניגש החתן ר' אברהם-אבא אל הרבי ושאל: האם עליו להוסיף בנוגע ל[[לימוד התורה]], מכיוון שכלתו היא בת [[כהן]] והחתן צריך להיות [[תלמיד חכם]]. וענה הרבי אין לכם מה לדאוג בזה.  

אחד מחשובי הרבנים בשיקגו התעניין אצל הרבי אודות טיבו של ד"ר זליגסון בלימוד. ענה הרבי: ווען ער וואלט געווען ביי זיי{{הערת שוליים|1= = אצל המתנגדים.}} היה נחשב לגאון (=אם היה אצל חוג הליטאיים, היה מהגדולים שלהם).

הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור ב[[תורה שבכתב]] או ב[[תורה שבעל פה]]. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. וכהיום, התניא נמצא בספריית [[אגודת חסידי חב"ד]].

נפטר ב[[כ"ה בשבט]] ה'[[תשמ"ח]]. לאחר פטירתו  הוציא בנו הרב מיכאל אהרון ספר זכרון על שמו [[אברהם אבא הרופא]].