39,916
עריכות
כיור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה. | הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה. | ||
מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום{{הערת שוליים|שהוא שמאל הנכנס למקדש}} מזוית המזבח, ולא היה מפסיק כלל בין המזבח להיכל. הסיבה לכך היא, מכיון שהמזבח היה בצד צפון, ומכיון שמצד אחד אסור שהכיור יפסיק בין המזבח ובין פתח ההיכל מפני | מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום{{הערת שוליים|שהוא שמאל הנכנס למקדש}} מזוית המזבח, ולא היה מפסיק כלל בין המזבח להיכל. הסיבה לכך היא, מכיון שהמזבח היה בצד צפון, ומכיון שמצד אחד אסור שהכיור יפסיק בין המזבח ובין פתח ההיכל מפני שלושת ההלכות הבאות: | ||
*על המזבח להיות "פתח אוהל מועד", ללא כל מפסיק בינו לבין פתח ההיכל. | |||
*אסור שהכיור יהיה בצד צפון כלל, מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צפון פנוי מכלים{{חוץ מהמזבח וכלי השחיטה, מכיון שלסברת רבי יוסי הגלילי החיוב שיהיה המזבח פנוי מכלים נובע מכך שהמקום מיועד לשחיטה בלבד. כך נפסקת ההלכה, ולא כרבי אליעזר בן יעקב שסובר שהדרשה של "תפונה" אוסרת גל המזבח להיות בצד צפון, ולפי זה היה המזבח בדרום.}}. | |||
*מצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, וכמו כתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל{{הערת שוליים|תלוי במחלוקת האם האולם כלול בקדושת ההיכל. ומכיון אז אם פתח ההיכל הוא פתח האולם אז צריך שיהיה יותר לצד דרום עד שלא יפסיק אפילו בין פתח האולם למזבח.}}, | |||
לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל{{הערת שוליים|1=[[זבחים]] נט, א.}}. | |||
אפשרות אחרת הנידונה בגמרא היא, שמכיון שהמזבח היה בצפון, היה אפשרות לשים את הכיור מצידו הצפוני של פתח ההיכל, | אפשרות אחרת הנידונה בגמרא היא, שמכיון שהמזבח היה בצפון, היה אפשרות לשים את הכיור מצידו הצפוני של פתח ההיכל, | ||