כיור: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,840 בתים ,  10 ביולי 2010
אין תקציר עריכה
(דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|הכיור ה'''כיור''' שבבית המקדש היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה.
הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה.


מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש.
מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום{{הערת שוליים|שהוא שמאל הנכנס למקדש}} מזוית המזבח, ולא היה מפסיק כלל בין המזבח להיכל. הסיבה לכך היא, מכיון שהמזבח היה בצד צפון, ומכיון שמצד אחד אסור שהכיור יפסיק בין המזבח ובין פתח ההיכל מפני שעל המזבח להיות "פתח אוהל מועד", וכן אסור שהכיור יהיה בצד צפון מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צפון פנוי מכלים{{חוץ מהמזבח וכלי השחיטה, מכיון שלסברת רבי יוסי הגלילי החיוב שיהיה המזבח פנוי מכלים נובע מכך שהמקום מיועד לשחיטה בלבד. כך נפסקת ההלכה, ולא כרבי אליעזר בן יעקב שסובר שהדרשה של "תפונה" אוסרת גל המזבח להיות בצד צפון, ולפי זה היה המזבח בדרום.}}, ומצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, שכתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל{{הערת שוליים|תלוי במחלוקת האם האולם כלול בקדושת ההיכל. ומכיון אז אם פתח ההיכל הוא פתח האולם אז צריך שיהיה יותר לצד דרום עד שלא יפסיק אפילו בין פתח האולם למזבח.}},  לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל{{הערת שוליים|1=[[זבחים]] נט, א.}}.
 
אפשרות אחרת הנידונה בגמרא היא, שמכיון שהמזבח היה בצפון, היה אפשרות לשים את הכיור מצידו הצפוני של פתח ההיכל,


לכיור היה מוכני על מנת שב[[לילה]] מי הכיור לא יפסלו בלינה.
לכיור היה מוכני על מנת שב[[לילה]] מי הכיור לא יפסלו בלינה.
שורה 13: שורה 15:


::'''לערך מורחב: [[כן הכיור]].'''
::'''לערך מורחב: [[כן הכיור]].'''
 
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
39,916

עריכות