1,079
עריכות
עולם התוהו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''עולם התוהו''' (מכונה גם ''' | '''עולם התוהו''' (מכונה גם '''עולם הנקודים''') הוא כינויו לעולמות הרוחניים מה[[שמיטה (בעולמות)|שמיטה]] הראשונה, הקודמת לשמיטה בה מערכת העולמות בה נמצא [[עולם העשיה הגשמי|עולמנו]], שהיא [[עולם התיקון]]{{הערה|ספר התמונה הקדמה לתמונה ג, דף כט, ודף לא. ובתו"א נא, ד.}}. | ||
עולם התהו הנברא באופן שהיו בו אורות מרובים וכלים מועטים, לא היתה התכללות הספירות זה מזה, וכתוצאה מכך הייתה [[שבירת הכלים]], אשר לכן נברא [[עולם התיקון]], שעל ידי עבודת האדם יתקן ויברר ו[[העלאת ניצוצות הקדושה|יעלה את הניצוצות]] שנפלו. | עולם התהו הנברא באופן שהיו בו אורות מרובים וכלים מועטים, לא היתה התכללות הספירות זה מזה, וכתוצאה מכך הייתה [[שבירת הכלים]], אשר לכן נברא [[עולם התיקון]], שעל ידי עבודת האדם יתקן ויברר ו[[העלאת ניצוצות הקדושה|יעלה את הניצוצות]] שנפלו. | ||
כינוי אחר לעולם התוהו הוא | כינוי אחר לעולם התוהו הוא '''עולם הנקודים''' המורה על גילוי האור בצורה חיצונית בלבד, הנקרא גילוי בבחינת [[נקודה]]. שעולם זה הוא העולם האמצעי מבין עולמות [[עקודים נקודים ברודים]]. שלפני עולם התוהו, בעולם העקודים, היו הספירות כולם עקודים בכלי אחד. בעולם התוהו, שהוא עולם הנקודים, התחלקו הספירות לכלים נפרדים וכל ספירה שוכנת מעל ומתחת לחברתה ("זו תחת זו"){{הערה|מבו"ש שער ב ח"א פ"ו; מ"ח מסכת מיתת המלכים פ"א.}}. ב[[עולם הברודים]] שהוא [[עולם האצילות]] הספירות מחולקות לכלים נפרדים, אך כל ספירה כלולה מכל הספירות האחרות, מפני ה[[ביטול]] שבה{{הערה|תו"א ד"ה "והבדילה הפרכת לכם" (פרשת לך לך יב, ג ואילך); ד"ה "פתח אליהו" (פרשת וירא יג, ג ואילך). ובכ"מ.}}. | ||
== רקע == | == רקע == | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
אדמוה"ז מביא{{הערה|תו"א נא ד, תורה אור שמות ג.}} שישנם שתי נשמות שירדו מעולם התהו (משמיטה ראשונה) [[חנוך]] ו[[משה רבינו|משה]]. חנוך כתוב עליו "ויתהלך חנוך את האלוקים"{{הערה|בראשית ה, כד.}}, זאת אומרת שכבר הלך בשמיטה קודמת, ובמשה כתוב "מן המים משיתיהו"{{הערה|שמות ב, י.}} שהגיע משמיטה ראשונה שהיא חסד = מים (שטבע המים לרדת למטה וטבע איש החסד להשפיע למי שנמצא מתחתיו). ותפקידם לתקן את העולם בגלל שהם מגיעים ממקום גבוה (עולם התהו) ששם הביטול יותר והם הצילו את העולם. שחנוך היה לפני המבול שהעולם היה במצב שפל וכדי שלא יחזור העולם לתהו ובהו ירד חנוך לתקן את העולם וגם משה ירד מתהו לתיקון כי לגאול את ישראל ולהביא להם את התורה{{הערה|[[תורה אור]] נא, ד.}}. | אדמוה"ז מביא{{הערה|תו"א נא ד, תורה אור שמות ג.}} שישנם שתי נשמות שירדו מעולם התהו (משמיטה ראשונה) [[חנוך]] ו[[משה רבינו|משה]]. חנוך כתוב עליו "ויתהלך חנוך את האלוקים"{{הערה|בראשית ה, כד.}}, זאת אומרת שכבר הלך בשמיטה קודמת, ובמשה כתוב "מן המים משיתיהו"{{הערה|שמות ב, י.}} שהגיע משמיטה ראשונה שהיא חסד = מים (שטבע המים לרדת למטה וטבע איש החסד להשפיע למי שנמצא מתחתיו). ותפקידם לתקן את העולם בגלל שהם מגיעים ממקום גבוה (עולם התהו) ששם הביטול יותר והם הצילו את העולם. שחנוך היה לפני המבול שהעולם היה במצב שפל וכדי שלא יחזור העולם לתהו ובהו ירד חנוך לתקן את העולם וגם משה ירד מתהו לתיקון כי לגאול את ישראל ולהביא להם את התורה{{הערה|[[תורה אור]] נא, ד.}}. | ||
אמנם ר' יעקב קאפיל{{הערה|בספרו 'שערי גן עדן'.}}, מזכיר שיש עוד נשמות שירדו מעולם התהו: "והמה בכתובים שנכתב אצליהם הי"ה כמו ויוסף היה ומשה היה וכיוצא בהם לרמז שהיו כבר בשמיטה הקדומה ונשתלשלו בזה השמיטה לתקן הדור שבימיהם כפי רצונו ומחשבתו של בעל הרצון"{{הערה|פתח ראשון, דרך ג' בשם ספר תמונה. תמונה שלישית אות ד': "הוא תחלת פעולות הויות רומז לעולם המים ואורו ובריותיו . . נשמות קדושות טהורות ומאירין מאוד כי השמיטה כולה אור בחסד גלגלים פשוטים זכים ולא מורכבים, כי בזמן ההיא לא היו גלגלים מד' יסודות וכחות מלאכים פשוטים כמים ברים וזכים"}}. | אמנם ר' יעקב קאפיל{{הערה|בספרו 'שערי גן עדן'.}}, מזכיר שיש עוד נשמות שירדו מעולם התהו: "והמה בכתובים שנכתב אצליהם הי"ה כמו ויוסף היה ומשה היה וכיוצא בהם לרמז שהיו כבר בשמיטה הקדומה ונשתלשלו בזה השמיטה לתקן הדור שבימיהם כפי רצונו ומחשבתו של בעל הרצון"{{הערה|פתח ראשון, דרך ג' בשם ספר תמונה. תמונה שלישית אות ד': "הוא תחלת פעולות הויות רומז לעולם המים ואורו ובריותיו . . נשמות קדושות טהורות ומאירין מאוד כי השמיטה כולה אור בחסד גלגלים פשוטים זכים ולא מורכבים, כי בזמן ההיא לא היו גלגלים מד' יסודות וכחות מלאכים פשוטים כמים ברים וזכים".}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||