מסכת ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 230 בתים ,  22 ביוני 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=2&format=pdf מסכת ראש השנה]''' יש 4 פרקים ו33.5 דפים.
ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=2&format=pdf מסכת ראש השנה]''' יש 4 פרקים ו33.5 דפים.


נושא המסכת הוא בעניני ראש השנה והנושאים המסתעפים - קידוש החודש, ותקיעת שופר.
נושא המסכת הוא בעניני ימי ראש השנה, והנושאים המסתעפים - [[קידוש החודש]], ותקיעת [[שופר]].
== חייב אדם לטהר עצמו ברגל ==
== חייב אדם לטהר עצמו ברגל ==


במסכת{{הערת שוליים|דף טז, ב.}} מובא: “אמר ר׳ יצחק חייב אדם
במסכת{{הערת שוליים|דף טז, ב.}} מובא: “אמר ר׳ יצחק חייב אדם
לטהר את עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו”, וע”ז מביא הש”ס הברייתא, “יכול יהו ישראל מוזהרין על מגע נבילה כו' אלא מה תלמוד לומר ובנבלתם לא תגעו -ברגל”. רש"י מביא את הברייתא, ומסיים באמירה "״זהר שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל״.
לטהר את עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו”, וע”ז מביא הש”ס הברייתא, “יכול יהו ישראל מוזהרין על מגע נבילה כו' אלא מה תלמוד לומר ובנבלתם לא תגעו -ברגל”. רש"י{{הערת שוליים|בפרשת שמיני.}} מביא את הברייתא, ומסיים באמירה "״זהר שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל״.


הרבי מקשה, הרי אין ענינו של
הרבי מקשה, הרי אין ענינו של
שורה 14: שורה 14:
שני ענינים: א) אזהרה על נגיעת נבילה ברגל, ב) חיוב לטהר עצמו ברגל, שזהו מאמרו של רבי יצחק, ש”חייב אדם לטהר את עצמו ברגל” וזה דיוק וחידוש בהילפותא מקרא (לא רק שלילת נגיעה, אלא גם חיוב לטהר, שזה לא משתמע מהברייתא: והראיה שהגמ׳ מביאה מהברייתא היא (לכאורה) רק שהכתוב “ובנבלתם לא תגעו” איירי ברגל”, ולא על עצם - חידושו של ר”י ש”חייב אדם כו׳”. אבל מלשון רש”י “זהו שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל” משמע, שהוא אותו הענין והלימוד”.
שני ענינים: א) אזהרה על נגיעת נבילה ברגל, ב) חיוב לטהר עצמו ברגל, שזהו מאמרו של רבי יצחק, ש”חייב אדם לטהר את עצמו ברגל” וזה דיוק וחידוש בהילפותא מקרא (לא רק שלילת נגיעה, אלא גם חיוב לטהר, שזה לא משתמע מהברייתא: והראיה שהגמ׳ מביאה מהברייתא היא (לכאורה) רק שהכתוב “ובנבלתם לא תגעו” איירי ברגל”, ולא על עצם - חידושו של ר”י ש”חייב אדם כו׳”. אבל מלשון רש”י “זהו שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל” משמע, שהוא אותו הענין והלימוד”.


בזה בא רש”י להוכיח שני הוכחות: א. שענין זה
הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=74 עמ' 61].}} מתרץ, בזה בא רש”י להוכיח שני הוכחות: א. שענין זה
הוא בכל הזמנים ולא רק בזמן הבית,
הוא בכל הזמנים ולא רק בזמן הבית,
שהרי “זהו שאמרו” הוא - סתם. ועוד שמאמר רז”ל זה ע”י ר׳ יצחק) נאמר לאחרי החורבן. ב. בזה מדגיש שהזהירות מטומאה
שהרי “זהו שאמרו” הוא - סתם. ועוד שמאמר רז”ל זה על ידי ר׳ יצחק נאמר לאחרי החורבן. ב. בזה מדגיש שהזהירות מטומאה
והחיוב לטהר - ענינם אחד:
והחיוב לטהר - ענינם אחד:
את”ל שהאזהרה “ובנבלתם לא תגעו”
את”ל שהאזהרה “ובנבלתם לא תגעו”
שורה 23: שורה 23:
לטמא את עצמו, אבל אין זה מכריחו לטהר
לטמא את עצמו, אבל אין זה מכריחו לטהר
עצמו אם כבר נטמא, דמאחר שהוא טמא
עצמו אם כבר נטמא, דמאחר שהוא טמא
י”ל דפקע ממנו היוב העליה לרגל, והבאת קרבנות (אלא שר”י מוסיף לחדש שמ"ובנבלתם לא תגעו" ברגל ילפינן דין שני, שחייב
י”ל דפקע ממנו היוב העליה לרגל, והבאת קרבנות, אלא שר”י מוסיף לחדש שמ"ובנבלתם לא תגעו" ברגל ילפינן דין שני, שחייב
אדם לא רק להזהר מטומאה אלא גם לטהר עצמו ברגל.
אדם לא רק להזהר מטומאה אלא גם לטהר עצמו ברגל.


שורה 48: שורה 48:
משום הכניסה למקדש ועליה לרגל ו הבאת
משום הכניסה למקדש ועליה לרגל ו הבאת
עולת ראיה - שהרי [[נשים]] אינן
עולת ראיה - שהרי [[נשים]] אינן
מחוייבות בכ”ז, דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא: ועוד:
מחוייבות בכל זה, דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא: ועוד:
זה שהארוסה “לא מטמאת לו” הוא
זה שהארוסה “לא מטמאת לו” הוא
בפשטות שוה ל”ולא מטמא” שעל הארוס
בפשטות שוה ל”ולא מטמא” שעל הארוס
39,916

עריכות

תפריט ניווט