45
עריכות
מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מנתם ציון. (שיחה | תרומות) (←כתב האשמה: לא אנציקלופדי) |
מנתם ציון. (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]] | [[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]] | ||
בליל ב' אדר תרח"צ נאסרו בבת-אחת עשרות מחשובי | בליל ''''''ב' אדר''' [[תרח"צ]]''' נאסרו בבת-אחת עשרות מחשובי ה[[חסידים]] ב[[לנינגרד]] והובלו אל מטה הנ.ק.וו.ד. הידוע בשם "שפלערקע", שם נחקרו ועונו באכזריות רבה. שנים עשר יהודים רובם חסידי חב"ד שנאסרו באותו לילה, הומתו ביריה במרתפי הנ.ק.וו.ד. באשמת היותם מפיצי תורה ומצוות. | ||
<ref>רוב החומר (כולל התמונות והמסמכים) נלקחו מ[[בית משיח (שבועון)]] גליון 266 ו561.</ref>. | <ref>רוב החומר (כולל התמונות והמסמכים) נלקחו מ[[בית משיח (שבועון)]] גליון 266 ו561.</ref>. | ||
==רקע למאורעות אותו לילה== | ==רקע למאורעות אותו לילה== | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
שנים אחדות קודם, החלו אנשי ה'יבסקציה' הארורים להדק את הלחץ והרדיפות נגד חסידים ואנשי מעשה שהתגוררו בערים השונות ברחבי [[רוסיה]]. הלחץ גבר בעיקר בשנת [[תרצ"ה]]. | שנים אחדות קודם, החלו אנשי ה'יבסקציה' הארורים להדק את הלחץ והרדיפות נגד חסידים ואנשי מעשה שהתגוררו בערים השונות ברחבי [[רוסיה]]. הלחץ גבר בעיקר בשנת [[תרצ"ה]]. | ||
למרות שכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את רוסיה, | למרות שכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]], הפעילות להפצת תורה ויהדות ברוסיה לא פסקה. נאמנים לשבועה שנשבעו, המשיכו ה[[חסידים]] וה[[תמימים]] לעסוק בהרבצת תורה לילדי ישראל ולמבוגרים; "כלי קודש" המשיכו למול ילדי ישראל, לשחוט ב[[שחיטה]] כשרה. עסקנים דאגו לרשת ישיבות "[[תומכי תמימים]]" והמשיכו להחזיק את מקוואות הטהרה בכל עיר בה היה ביקוש לכך, | ||
אנשי היבסקציה שידעו על פועלם של החסידים, השתוללו מזעם. הם החליטו לשבור אחת ולתמיד את עדת החסידים שנשארה ברוסיה. | אנשי היבסקציה שידעו על פועלם של החסידים, השתוללו מזעם. הם החליטו לשבור אחת ולתמיד את עדת החסידים שנשארה ברוסיה. | ||
גל מעצרים נרחב נערך בשנת תרצ"ה, וגל נוסף בוצע בב' אדר תרח"צ. | גל מעצרים נרחב נערך בשנת [[תרצ"ה]], וגל נוסף בוצע בב' אדר תרח"צ. | ||
==גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה== | ==גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה== | ||
[[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט"ז תמוז תרצ"ה]] | [[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט"ז תמוז תרצ"ה]] | ||
בחודש [[אלול]] [[תרצ"ה]], כאשר אנשי הנ.ק.וו.ד. החלו בגל מעצרים נרחב במוסקבה ופרבריה. ראש וראשון המבוקשים היה החסיד הנודע ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות | בחודש [[אלול]] [[תרצ"ה]], כאשר אנשי הנ.ק.וו.ד. החלו בגל מעצרים נרחב במוסקבה ופרבריה. ראש וראשון המבוקשים היה החסיד הנודע ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גרליק]], בנו ר' [[מענדל גרליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | ||
כל העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. האיומים. אלו תבעו מהם לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות? מי לימד? מי ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו? | כל העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. האיומים. אלו תבעו מהם לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות? מי לימד? מי ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו? | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: | לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: | ||
"האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". | ::''"האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". | ||
בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים, מצוינות עשרות פעמים המילים 'אנטי סובייטי' כמו נועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה ברורה: מוות בירייה. לבסוף, ברחמי שמים מרובים, קיבלו כולם עונש "קל" יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן. | בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים, מצוינות עשרות פעמים המילים 'אנטי סובייטי' כמו נועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה ברורה: מוות בירייה. לבסוף, ברחמי שמים מרובים, קיבלו כולם עונש "קל" יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן. | ||
הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב יעקב מאסקאליק שעקבותיו "נעלמו", אי שם בקזחסטן. הי"ד. | הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב [[יעקב מאסקאליק]] שעקבותיו "נעלמו", אי שם בקזחסטן. הי"ד. | ||
המאסר ההמוני הבא היה בעיר [[רוסטוב]]. החל מליל [[ראש השנה]], נאסרו חסידים ואנשי מעשה רבים, ובהם החסיד הדגול הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]] הרב [[שמאי ויגאן]] ועוד. | המאסר ההמוני הבא היה בעיר [[רוסטוב]]. החל מליל [[ראש השנה]], נאסרו חסידים ואנשי מעשה רבים, ובהם החסיד הדגול הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]] הרב [[שמאי ויגאן]] ועוד. | ||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
גל המעצרים המפורסם והקשה ביותר אירע בחורף תרח"צ ב[[לניגרד]]. | גל המעצרים המפורסם והקשה ביותר אירע בחורף תרח"צ ב[[לניגרד]]. | ||
[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות]] - כך כינו החסידים את אותו לילה בו בוצעו רוב המעצרים. | |||
לאחר חצות הלילה, שבין יום רביעי א' אדר ראשון תרח"צ ליום חמישי ב' אדר ראשון, נעצרו עשרים וחמשה יהודים רובם חסידים' וביניהם: ר' [[משה ששונקין]], ר' [[חיים ששונקין]]; ר' הירשל זובין; ר' מאיר צינמן; ר' שאול פרידמן; ר' ישעיה; ר' אברהם סברדלוב; הרב [[נחום טרבניק]]; ר' משה ליין; ר' י"י לוקשין, ועוד גדולים ורבים. | לאחר חצות הלילה, שבין יום רביעי א' אדר ראשון תרח"צ ליום חמישי ב' אדר ראשון, נעצרו עשרים וחמשה יהודים רובם חסידים' וביניהם: ר' [[משה ששונקין]], ר' [[חיים ששונקין]]; ר' הירשל זובין; ר' מאיר צינמן; ר' שאול פרידמן; ר' ישעיה; ר' אברהם סברדלוב; הרב [[נחום טרבניק]]; ר' משה ליין; ר' י"י לוקשין, ועוד גדולים ורבים. | ||
| שורה 49: | שורה 48: | ||
מתוך כתב אישום של כמה מהחסידים שנעצרו, אפשר ללמוד על ה"אישומים" בהם נאשמו: | מתוך כתב אישום של כמה מהחסידים שנעצרו, אפשר ללמוד על ה"אישומים" בהם נאשמו: | ||
הנאשמים: [[אלחנן דב מרוזוב|מורזוב אלחנן]] - פבזנר ב.ל. [ר' חונייע מרוזוב החזיק פספורט על שם פבזנר], [[יצחק רסקין|רסקין יצחק]], [[פנחס אלטהויז|אלטהויז פנחס]] - נאשמים בתקנה 85 [בגידה] . . קבוצת קונטרבלוציונרים לאומניים . . פעולתם המיוחדת הייתה ארגון פעילות קונטרבלוציונית לאומנית עם צעירים דתיים. לארגון קוראים 'תפארת בחורים' .. קיבלו סיוע מחוץ לארץ". | ::''"הנאשמים: [[אלחנן דב מרוזוב|מורזוב אלחנן]] - פבזנר ב.ל. [ר' חונייע מרוזוב החזיק פספורט על שם פבזנר], [[יצחק רסקין|רסקין יצחק]], [[פנחס אלטהויז|אלטהויז פנחס]] - נאשמים בתקנה 85 [בגידה] . . קבוצת קונטרבלוציונרים לאומניים . . פעולתם המיוחדת הייתה ארגון פעילות קונטרבלוציונית לאומנית עם צעירים דתיים. לארגון קוראים 'תפארת בחורים' .. קיבלו סיוע מחוץ לארץ". | ||
12 מהעצורים הוצאו להורג. | 12 מהעצורים הוצאו להורג. | ||