641
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
שורה 12: | שורה 12: | ||
המיוחד במקל יעקב הוא שהמשיך המשכות רוחניות על המקל, ועשה אותם בהיותו אצל [[לבן הארמי]], "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות", שענינם ברוחניות{{הערה|בפרטיות יותר, את הפסוק "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח", פירש בזהר ש"לבנה" הוא בחינת [[חסד]], ו"לח" הוא בחינת [[מים]] שהוא ההתפשטות של החסדים, "לוז וערמון" מראיהם אדום שהוא בחינת [[גבורה]], וה"מקל" הוא הבחינה שמחבר את שתי הבחינות חסד וגבורה, שזהו ענין של [[רחמים]] שמחבר חסד וגבורה להיות פצלות לבנות נוטה כלפי חסד (כי מידת הרחמים נותנים מקום למידת הדין - הגם כי מצד הדין אינו ראוי - אבל אף על פי כן יש לרחם עליו), "מחשוף הלבן", כי שורש בחינת רחמים אלו נמשך מבחינת [[לובן העליון]] [[י"ג מידות הרחמים]]. ויעקב היה מרכבה לבחינה זו. ד"ה כי במקלי תרל"ג. וש"נ.}} לבנה הוא [[ספירת החסד|חסד]] ולוז הוא [[ספירת הגבורה]], והמקל ענינו חיבור של חסד וגבורה. | המיוחד במקל יעקב הוא שהמשיך המשכות רוחניות על המקל, ועשה אותם בהיותו אצל [[לבן הארמי]], "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות", שענינם ברוחניות{{הערה|בפרטיות יותר, את הפסוק "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח", פירש בזהר ש"לבנה" הוא בחינת [[חסד]], ו"לח" הוא בחינת [[מים]] שהוא ההתפשטות של החסדים, "לוז וערמון" מראיהם אדום שהוא בחינת [[גבורה]], וה"מקל" הוא הבחינה שמחבר את שתי הבחינות חסד וגבורה, שזהו ענין של [[רחמים]] שמחבר חסד וגבורה להיות פצלות לבנות נוטה כלפי חסד (כי מידת הרחמים נותנים מקום למידת הדין - הגם כי מצד הדין אינו ראוי - אבל אף על פי כן יש לרחם עליו), "מחשוף הלבן", כי שורש בחינת רחמים אלו נמשך מבחינת [[לובן העליון]] [[י"ג מידות הרחמים]]. ויעקב היה מרכבה לבחינה זו. ד"ה כי במקלי תרל"ג. וש"נ.}} לבנה הוא [[ספירת החסד|חסד]] ולוז הוא [[ספירת הגבורה]], והמקל ענינו חיבור של חסד וגבורה. | ||
המקל שהיה ליעקב אבינו, הוא המקל שהיה ביד [[משה רבינו]] וביד [[דוד המלך]]. | המקל שהיה ליעקב אבינו, הוא המקל שהיה ביד [[משה רבינו]]<nowiki>{{הערה|על המטה של משה רבינו היה כתוב שמות </nowiki>[[אבות|שלושה האבות]] וששה האמהות ([[שרה אמנו|שרה]], [[רבקה אמנו|רבקה]], [[רחל אמנו|רחל]], [[לאה אימנו|לאה]], [[בלהה]], [[זלפה]]), [[שם הוי"ה|שמא רבא קדישא]], ו[[עשר מכות]]<nowiki>. נתבאר בשיחת י"ט כסלו תש"כ. וש"נ. נדפס בסה"מ תש"ב.}} וביד </nowiki>[[דוד המלך]]. | ||
בעולמות העליונים מקל של [[זעיר אנפין]] הוא [[מט"ט]]{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16087&st=&pgnum=417 ספר הליקוטים להצ"צ ערך מקל]. וש"נ.}}. | בעולמות העליונים מקל של [[זעיר אנפין]] הוא [[מט"ט]]{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16087&st=&pgnum=417 ספר הליקוטים להצ"צ ערך מקל]. וש"נ.}}. | ||
== מקל לרדות == | == מקל לרדות == | ||
כמו ש[[כלב|כלבים]] רודים על ידי מקל, כמו כן [[רשע|רשעים]] נמשלו לכלב, | כמו ש[[כלב|כלבים]] רודים על ידי מקל, כמו כן [[רשע|רשעים]] נמשלו לכלב, שכולו לב, והולך אחרי תאוות ליבו (ההיפך מ[[מוח שליט על הלב]]), ולכן הקב"ה רודה אותם במקל. | ||
ובעבודת כל אחד, במלחמת ה[[נפש אלוקית]] עם ה[[נפש הבהמית]] הוא, שיש לרדות את ה[[נפש הבהמית]] על ידי מקל דווקא, כי "בדברים לא יוסר עבד", שהוא ענין להרגיז את הנפש האלוקים על הנפש הבהמית{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]].}} וירעים עליה בקול רעם ורוגז במחשבתו לומר לו "אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' ככל השמות שקראו לו חכמינו ז"ל באמת עד מתי תסתיר לפני [[אור אין סוף ברוך הוא]] ה[[ממלא כל עלמין]] היה הוה ויהיה בשוה גם במקום זה שאני עליו כמו שהיה אור [[אין סוף ברוך הוא]] לבדו קודם שנברא העולם בלי שום שינוי כמו שנאמר "אני ה' לא שניתי" כי הוא למעלה מהזמן וכו' ואתה מנוול וכו' מכחיש האמת הנראה לעינים דכולא קמיה כלא ממש באמת בבחינת ראייה חושיית", ורק אחרי שרודה את נפשו הבהמית על יד המקל (כנ"ל), אז יועיל לו ה[[התבוננות]] באופן של התלבשות הנפש האלוקית בנפש הבהמית לפעול שגם הנפש הבהמית יהיה לו [[אהבה]] לאלקות - "ואהבת . . בכל לבבך" - בשני יצריך{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58846&st=&pgnum=176 ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט].}}. | |||
== מקל נועם ומקל חובלים == | == מקל נועם ומקל חובלים == |
עריכות