עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :

ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב [[אברהם העכט]], ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}

בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף וישנה שמועה ידועה שהרבי סירב לפוגשו עקב זה .

בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160.].}}. לגירסא נוספת, רבני חב"ד ביקשו לצאת נגד הרב עובדיה בחריפות. הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ביקש שהות והלך לדבר עימו, והרב עובדיה התנצל שאמר זאת בסעודת פורים אחרי קיום מצוות משתה{{הערה|בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34, מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף". לפי עדותו של הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]], עסקני חב"ד רצו למחות על דבריו של הרב עובדיה, אלא שהרב חנניה יוסף אייזנבך והרב שמואל חפר סברו שיש להימנע ממלחמה מיותרת כ"אשר בלאו הכי אנו נמצאים במצב מלחמתי קבוע ורצוף על כבודה של תורת החסידות מול חוג ידוע [=הליטאים] ולמה לנו להרחיב את החזית?". בהמשך, נפגש הרב חנניה יוסף אייזנבך עם הרב עובדיה, וביקש ממנו להקדיש מאמר תורני בקובץ מיוחד היוצא לאור לכבודו של הרבי. הרב עובדיה נענה בחיוב. הוא הודיע שמצויים אצלו חידושי תורה שעדיין לא נדפסו וכבר מחר יקדיש אחד מהם עבור הרבי. בראש אותו מאמר הוא גם הוסיף כמה מלים במעלת ויקרת כבודו ותורתו של הרבי ופועלו בעולם כולו להשיב לב ישראל לאביהם שבשמיים ודבריו תפסו מקום נכבד בקובץ. באסיפת חברי אגו"ח הבאה כבר התקבלה החלטה אחרת: לפרסם ולהבליט את דברי הרב עובדיה תורנית שבהופעתם מכחישים מכל וכל אמירה אחרת שיש בה משמעות הפוכה. ("[https://col.org.il/news/144176 דיבר כנגד חב"ד והרבי. כולם רצו להשיב מלחמה. מלבד אדם אחד]", באתר {{חב"ד און ליין}}).}}.