14,734
עריכות
יציאת רוסיה תש"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']] | [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']] | ||
ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד שורדי [[מלחמת העולם השניה]] ו[[השואה]] ב[[ברית המועצות]] - את גבולות ברית המועצות, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, ולאחר שהצליחו להבריח את הגבול נדדו עד שהגיעו למחנות העקורים באירופה. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] מרכזים חב"דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב"ד]] | ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד שורדי [[מלחמת העולם השניה]] ו[[השואה]] ב[[ברית המועצות]] - את גבולות ברית המועצות, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, ולאחר שהצליחו להבריח את הגבול נדדו עד שהגיעו למחנות העקורים באירופה. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] מרכזים חב"דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב"ד]] והרחבת הקהילה ב[[קראון הייטס]] ובמקומות נוספים. | ||
מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות [[ברית המועצות]] ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות ומהם שנפטרו במאסר. | מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות [[ברית המועצות]] ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות ומהם שנפטרו במאסר. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
היו מספר חסידים שהיו להם תעודות של אזרחי פולין, חלקם אכן גרו בפולין לפני המלחמה ואחרים מסיבות שונות חיו כאזרחי פולין למרות היותם אזרחי ברית המועצות. והללו יצאו מרוסיה כאזרחי פולין ללא צורך לזייף תעודות. | היו מספר חסידים שהיו להם תעודות של אזרחי פולין, חלקם אכן גרו בפולין לפני המלחמה ואחרים מסיבות שונות חיו כאזרחי פולין למרות היותם אזרחי ברית המועצות. והללו יצאו מרוסיה כאזרחי פולין ללא צורך לזייף תעודות. | ||
===דעת הרבי הריי"צ על הבריחה=== | ===דעת הרבי הריי"צ על הבריחה=== | ||
עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שבאותה העת שהה ב[[ארצות הברית]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] אשר שהה אז בסמרקנד שלח מברק לחותנו הרב [[שמואל לויטין]] אשר שהה | עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שבאותה העת שהה ב[[ארצות הברית]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] אשר שהה אז בסמרקנד שלח מברק לחותנו הרב [[שמואל לויטין]] אשר שהה בניו יורק, בו ביקש לדעת את דעתו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע לבריחתם של חסידי חב"ד מגבולות רוסיה. מלבד הסכנה הרבה שהייתה כרוכה בבריחה המונית שכזו, היו גם חסידים שטענו כי אסור להפקיר את המערכה על שמירת הגחלת היהודית ברוסיה, ובאם החסידים ייברחו - הממשלה הקומוניסטית תכחיד לחלוטין את הפעילות היהודית בכל רחבי ברית המועצות. | ||
בתחילה ענה אדמו"ר הריי"צ, שבהיות וזוהי שאלה כללית, צריך להמתין עד לבירור המצב. בספר '[[היציאה מרוסיה (ספר)|היציאה מרוסיה]]' ישנם פרטים אודות מענה אדמו"ר הריי"צ: ר' בנימין גורודצקי חשש, והמתין עד תום התקופה בה אפשר להגיש בקשות. יום לפני המועד שנקבע הגיש בקשה, ובו ביום קיבל מברק מוסווה מארצות הברית, שתוכנו: "דער זיידע זאגט, מען זאל בלייבן זיצן אויפן ארט" – [הסבא, הרבי אומר שיש להישאר לשבת במקום]. התשובה לגביו היתה ברורה דיה, אולם לר' בנימין התעורר ספק, האם הכוונה רק אליו או לכללות אנ"ש. הלבטים היו לא קלים כלל, לכן ר' בנימין החליט לפרוש את ספיקותיו בפני חשובי החסידים. בין כה וכה, נשארו הדברים לוטים בערפל, ובהמשך בסביבות ניסן תש״ו התקבלו תשובות יותר ברורות מאדמו״ר הריי״צ, אשר על החסידים לברר בעצמם, אם אפשר להגיע לחלק האמריקאי של גרמניה. שכן לאחר המלחמה היו שטחים באירופה שהיו תחת שליטת האמריקאיים, ושטחים אחרים תחת שלטון ברית המועצות. ואדמו"ר הריי"צ רצה בדווקא שהחסידים לא יוותרו תחת שלטון סובייטי. או אז הוחלט כי על החסידים, לצאת את ברית המועצות, ולהגיע לאיזורי הכיבוש האמריקאי. כך החלה להתגלגל פרשיית 'הבריחה' של החסידים דרך לבוב{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]] ע' 13-14}}. | בתחילה ענה אדמו"ר הריי"צ, שבהיות וזוהי שאלה כללית, צריך להמתין עד לבירור המצב. בספר '[[היציאה מרוסיה (ספר)|היציאה מרוסיה]]' ישנם פרטים אודות מענה אדמו"ר הריי"צ: ר' בנימין גורודצקי חשש, והמתין עד תום התקופה בה אפשר להגיש בקשות. יום לפני המועד שנקבע הגיש בקשה, ובו ביום קיבל מברק מוסווה מארצות הברית, שתוכנו: "דער זיידע זאגט, מען זאל בלייבן זיצן אויפן ארט" – [הסבא, הרבי אומר שיש להישאר לשבת במקום]. התשובה לגביו היתה ברורה דיה, אולם לר' בנימין התעורר ספק, האם הכוונה רק אליו או לכללות אנ"ש. הלבטים היו לא קלים כלל, לכן ר' בנימין החליט לפרוש את ספיקותיו בפני חשובי החסידים. בין כה וכה, נשארו הדברים לוטים בערפל, ובהמשך בסביבות ניסן תש״ו התקבלו תשובות יותר ברורות מאדמו״ר הריי״צ, אשר על החסידים לברר בעצמם, אם אפשר להגיע לחלק האמריקאי של גרמניה. שכן לאחר המלחמה היו שטחים באירופה שהיו תחת שליטת האמריקאיים, ושטחים אחרים תחת שלטון ברית המועצות. ואדמו"ר הריי"צ רצה בדווקא שהחסידים לא יוותרו תחת שלטון סובייטי. או אז הוחלט כי על החסידים, לצאת את ברית המועצות, ולהגיע לאיזורי הכיבוש האמריקאי. כך החלה להתגלגל פרשיית 'הבריחה' של החסידים דרך לבוב{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]] ע' 13-14}}. | ||
לאחר שמספר חסידים הצליחו לעבור את הגבול ללא תקלות והגיעו למקום מבטחים, הם דיווחו על כך לאדמו"ר הריי"צ, ואז אישר אדמו"ר הריי"צ לחסידים להתעסק עם יציאה כללית מגבולות רוסיה, אך הציב תנאים שונים. | לאחר שמספר חסידים הצליחו לעבור את הגבול ללא תקלות והגיעו למקום מבטחים, הם דיווחו על כך לאדמו"ר הריי"צ, ואז אישר אדמו"ר הריי"צ לחסידים להתעסק עם יציאה כללית מגבולות רוסיה, אך הציב תנאים שונים. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד אנ"ש ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול. | פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד אנ"ש ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול. | ||
הקבוצה הראשונה שאורגנה על ידי הועד יצאה בחודש [[סיון]] [[תש"ו]], ורוב החסידים הבריחו את הגבול בחודשי הקיץ של אותה שנה. בחודשים [[אלול]] ו[[תשרי]] נסעו קבוצות מעטות וקטנות, ו[[המשטרה החשאית]] אסרה חלק מהפעילים בהברחת הגבול, ופעילות הועד הלכה ונתדלדלה, אך בחודש [[חשון]] [[תש"ז]] חזר הועד לפעולה, ובט' כסלו יצאה קבוצה | הקבוצה הראשונה שאורגנה על ידי הועד יצאה בחודש [[סיון]] [[תש"ו]], ורוב החסידים הבריחו את הגבול בחודשי הקיץ של אותה שנה. בחודשים [[אלול]] ו[[תשרי]] נסעו קבוצות מעטות וקטנות, ו[[המשטרה החשאית]] אסרה חלק מהפעילים בהברחת הגבול, ופעילות הועד הלכה ונתדלדלה, אך בחודש [[חשון]] [[תש"ז]] חזר הועד לפעולה, ובט' כסלו יצאה קבוצה נוספת, ובאמצעותה הבריחו את הגבול מאות חסידים, ובהמשך לבריחה מוצלחת זו, יצאו עוד שלוש קבוצות נוספות. | ||