1,232
עריכות
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
|||
שורה 10: | שורה 10: | ||
כאשר קיבל הרב גינזבורג את המענה החל לכתוב ביאור על ספר ה[[תניא]] בסגנון פשוט ו"התוועדותי" כך שיובן גם למי שלא התנסה בלימוד מאמרי חסידות עמוקים. | כאשר קיבל הרב גינזבורג את המענה החל לכתוב ביאור על ספר ה[[תניא]] בסגנון פשוט ו"התוועדותי" כך שיובן גם למי שלא התנסה בלימוד מאמרי חסידות עמוקים. | ||
בתחילת כל ספר כתב הרב גינזבורג הקדמה על הוצאת הספר, ואמונתנו בנבואת הרבי מלך המשיח שליט"א, בכך שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם, ובהתגלותו הקרובה. | |||
כחלק מהכתיבה ראה הרב גינזבורג כחובה וזכות לעורר בכל פרק ופרק על הנקודה העיקרית - [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]]. בחלקים הראשונים היה זה רק באיזכור בסיום כל פרק שנחתם בהקשר לגאולה וב"תיכף ומיד ממש", בעוד שבחלקים המאוחרים יותר כתב הרב גינזבורג כמה וכמה פעמים בכל פרק על [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי שליט"א]] וחובת [[פרסום גאולה ומשיח|פירסום בשורת הגאולה]], כשבסיום כל פרק מופיעה מסה מאלפת על הקשר של הפרק לגאולה, על התממשות [[נבואת הגאולה]] תיכף ומייד ממש, על אמונתנו בדברי הרבי גם לאחר הנסיון שאירע ב[[ג' תמוז ה'תשנ"ד|ג' תמוז]], ובחתימת הפרק תמיד: "[[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]"! | כחלק מהכתיבה ראה הרב גינזבורג כחובה וזכות לעורר בכל פרק ופרק על הנקודה העיקרית - [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]]. בחלקים הראשונים היה זה רק באיזכור בסיום כל פרק שנחתם בהקשר לגאולה וב"תיכף ומיד ממש", בעוד שבחלקים המאוחרים יותר כתב הרב גינזבורג כמה וכמה פעמים בכל פרק על [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי שליט"א]] וחובת [[פרסום גאולה ומשיח|פירסום בשורת הגאולה]], כשבסיום כל פרק מופיעה מסה מאלפת על הקשר של הפרק לגאולה, על התממשות [[נבואת הגאולה]] תיכף ומייד ממש, על אמונתנו בדברי הרבי גם לאחר הנסיון שאירע ב[[ג' תמוז ה'תשנ"ד|ג' תמוז]], ובחתימת הפרק תמיד: "[[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]"! | ||
שורה 19: | שורה 21: | ||
בתחילה יצא בכל חלק שמונה - שבעה פרקים מהתניא, בהמשך הכמות ירדה{{הערה|לדוגמא: פרקים ל"ב - ל"ד יצאו לאור בכרך אחד ואף פרקים מ"א מ"ב יצאו לאור בחלק אחד בלבד!}} והחלו להופיע הקדמות והוספות לפרקים. | בתחילה יצא בכל חלק שמונה - שבעה פרקים מהתניא, בהמשך הכמות ירדה{{הערה|לדוגמא: פרקים ל"ב - ל"ד יצאו לאור בכרך אחד ואף פרקים מ"א מ"ב יצאו לאור בחלק אחד בלבד!}} והחלו להופיע הקדמות והוספות לפרקים. | ||
בחלקים הראשונים בסופו של כל ספר יצא ביאורים ב[[סדר ההשתלשלות]], כל חלק בנושא אחר. בחלקים המאוחרים יותר יצא בסוף כל ספר שאלות חזרה על הפרקים מתוך שאלות החזרה שהכין לתלמידיו בישיבה. | בחלקים הראשונים בסופו של כל ספר יצא ביאורים ב[[סדר ההשתלשלות]], כל חלק בנושא אחר. בחלקים המאוחרים יותר יצא בסוף כל ספר שאלות חזרה על הפרקים מתוך שאלות החזרה שהכין לתלמידיו בישיבה. ובהמשך אף "הוספות" ו"הקדמות" לפרקים מסוימים. | ||
על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח באגרות קודש החל להוסיף בספר מראי מקומות (אע"פ שהדבר האט את הוצאת הספרים). | על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח באגרות קודש החל להוסיף בספר מראי מקומות (אע"פ שהדבר האט את הוצאת הספרים). | ||
הרב גינזבורג כתב לרבי לקראת הוצאת כל חלק, ואת מכתב התשובה פרסם בתחילת הספר. | |||
כאשר סיים לכתוב את י"ב החלקים שהרכיבו את כל חלק א' של ספר התניא - [[ליקוטי אמרים]] קיבל הוראה מהרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] לקיים [[התוועדות חסידית]] לרגל הסיום של ליקוטי אמרים ואגרת התשובה. ואכן בכ"א בכסלו תשע"ז התקיימה התוועדות חסידית לרגל סיום כתיבת הסדרה ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|ישיבה בראשון לציון]] בה כיהן הרב גינזבורג כ[[משפיע]] בהשתתפות רבנים ומשפיעים. | כאשר סיים לכתוב את י"ב החלקים שהרכיבו את כל חלק א' של ספר התניא - [[ליקוטי אמרים]] קיבל הוראה מהרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] לקיים [[התוועדות חסידית]] לרגל הסיום של ליקוטי אמרים ואגרת התשובה. ואכן בכ"א בכסלו תשע"ז התקיימה התוועדות חסידית לרגל סיום כתיבת הסדרה ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|ישיבה בראשון לציון]] בה כיהן הרב גינזבורג כ[[משפיע]] בהשתתפות רבנים ומשפיעים. |
עריכות