24,323
עריכות
חסידות בעלז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שחזור מחיקות
אין תקציר עריכה תגית: שוחזרה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (שחזור מחיקות) תגית: ביטול |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי [[שלום רוקח]], מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח]] ב[[אדמו"ר]]ות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא ב[[אדמו"ר]]ות וברבנות העיירה. | אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי [[שלום רוקח]], מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח]] ב[[אדמו"ר]]ות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא ב[[אדמו"ר]]ות וברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, קיבלו עליהם את כיהונו. | ||
בשנות [[השואה]] הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מ[[אירופה]] בסיוע [[אדמו"ר הריי"צ]] ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. | בשנות [[השואה]] הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מ[[אירופה]] בסיוע [[אדמו"ר הריי"צ]] ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. | ||
לאחר פטירתו של רבי אהרן | לאחר פטירתו של רבי אהרן, עקב הירצחו של בנו רבי משה רוקח בשואה ומונה אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא למלא את מקומו. | ||
רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח הראשון]], משמש כ[[אדמו"ר]] מ"[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]]". רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] לבית [[צ'רנוביל]]. | |||
== הקשר עם חסידות חב"ד == | == הקשר עם חסידות חב"ד == | ||
| שורה 25: | שורה 28: | ||
הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה שאז היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל ושני השלכות נובעות מכך האחת שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי וכן שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב"תוכנית הלימודים" מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך. | הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה שאז היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל ושני השלכות נובעות מכך האחת שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי וכן שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב"תוכנית הלימודים" מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך. | ||
ביחידות בשנת תשל"ג דיבר איתו הרבי על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. וביחידות בתשמ"א על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה. | ביחידות בשנת תשל"ג דיבר איתו הרבי על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. וביחידות בתשמ"א על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה. כשדיבר האדמו"ר מבעלז נגד מה שיטת האדמו"ר מ[[סאטמר]] שכתב בספרו [[ויואל משה]] שנתבטלה תורת הבעל שם טוב, אמר הרבי: "לשם מה להזכיר גנותן של ישראל, שישנה "שיטה" שכזו?"{{הערה|שיח שרפי קודש, עמ' 397.}}. | ||
האדמו"ר מבעלזא מרבה לצטט בשיחותיו את דברי אדמו"ר הזקן, ולפעמים גם מאדמו"ר צמח צדק ועוד. | האדמו"ר מבעלזא מרבה לצטט בשיחותיו את דברי אדמו"ר הזקן, ולפעמים גם מאדמו"ר צמח צדק ועוד. | ||
| שורה 32: | שורה 35: | ||
האדמו"ר שלח את חסידיו במלחמות במדינת ישראל, אל קו החזית, להניח תפילין לחיילי צה"ל. | האדמו"ר שלח את חסידיו במלחמות במדינת ישראל, אל קו החזית, להניח תפילין לחיילי צה"ל. | ||
בשנת [[תשע"ו]] קיבל האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו את ר' [[יואל כהן]] בה האזין ברוב קשב לשיחות והנהגות של הרבי וכן אישר לראש ישיבת בעלז בירושלים להשתתף בהתוועדות חג הגאולה י"ט בכסלו שתערך מספר ימים לאחר מכן בבנייני האומה. | ==החרמת בעלז== | ||
בשנת [[תשמ"ט]], בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו ה[[מתנגדים|ליטאים]] מ[[אגודת ישראל]] ויצאו במחלוקת נגד עדת ה[[חסידים]] ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת [[אגודת ישראל]] - עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל. נערך כנס של בעלי המחלוקת ואחד מראשיהם (שלא מזכירים את שמו) דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד האדמו"ר מבעלז שהשתתף בכנס{{הערה| אם כי לטענת חסידי בעלזא בכך שהאדמו"ר הוריד את ראשו על השולחן לעיני כל הייתה מחאה מרומזת על הדברים שנאמרו והבהרה שהם אינם לרוחו}} ולמרות שאחד מהאדמו"רים שהשתתפו קם והתנגד לנאמר, לא קם למחות גם הוא.{{הערה|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו"ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו נגד הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה. והדובר אף ציין זאת באמרו: "אף שהתחייבתי, אך אינני יכול להתאפק".}}. בעקבות אירועים אלו הוחלט בקרב חסידי [[גור]] וכן החליט [[בית דין רבני חב"ד]] שלא לסמוך על הכשר בעלז. מסופר שהודיעו על החלטה זו לרבי והשיב בחיוב (תוכן) שיוסיפו כהנה וכהנה{{הערה|יומן ר' מיכאל אהרן זליגסון א' חשון תשמ"ט}}. בעקבות אירועים אלו נוצרה מתיחות מסוימת בין [[חסידות חב"ד]] לחסידות בעלז{{הערה|ראה הרב אשכנזי חלק ב}}. | |||
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים. | |||
עם זאת בשנת [[תשע"ו]] קיבל האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו את ר' [[יואל כהן]] בה האזין ברוב קשב לשיחות והנהגות של הרבי וכן אישר לראש ישיבת בעלז בירושלים להשתתף בהתוועדות חג הגאולה י"ט בכסלו שתערך מספר ימים לאחר מכן בבנייני האומה{{הערה|רבים מחסידי חב"ד הבהירו שמפגש זה אין בו משום משום פגישת פיוס רשמית בשם הרבי וחסידות חב"ד אולם הינו מבטא בהחלט את יחסו החם והחיובי של האדמו"ר מבעלז לחסידות חב"ד בכלל ולרבי בפרט.}}. | |||
==גלריית תמונות== | ==גלריית תמונות== | ||