27,797
עריכות
היסח הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname\=\"(.+?)\"\s\/\>" ב־"{{הערה|שם=$1}}"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname\=\"(.+?)\"\s\/\>" ב־"{{הערה|שם=$1}}") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
היסח הדעת, פירושו להסיח הדעת ולא להשים לב למחשבות אלו, ולהעסיק את המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי{{הערה|שם=:0|אגרות קודש חכ"ג מכ' ח'תתד.}} ומה טוב באותיות התורה ותפלה, שהרי אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור. | היסח הדעת, פירושו להסיח הדעת ולא להשים לב למחשבות אלו, ולהעסיק את המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי{{הערה|שם=:0|אגרות קודש חכ"ג מכ' ח'תתד.}} ומה טוב באותיות התורה ותפלה, שהרי אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור. | ||
מבואר ומובן גם בשכל פשוט שהיסח הדעת אין ענינו מלחמה עם המחשבה לא טובה{{הערה|למי שהיה אומר תהילים לפני השינה, כדי לתקן או להנצל מענין הידוע, הרבי כתב לו שזה שהוא אומר תהלים - הוא היפך מהיסח הדעת, וק"ל. (אגרות קודש כרך כב ח'רמב).}} ולא מלחמה נגד הענין ולא שקלא וטריא בו אפילו בשלילת הדבר, כי הרי זה '''היפך''' הענין של היסח הדעת, וענינו הוא כפשוטו להסיח דעתו לגמרי מכל אפילו מתקונו ומחשבות איך שרע הענין וכו' | מבואר ומובן גם בשכל פשוט שהיסח הדעת אין ענינו מלחמה עם המחשבה לא טובה{{הערה|למי שהיה אומר תהילים לפני השינה, כדי לתקן או להנצל מענין הידוע, הרבי כתב לו שזה שהוא אומר תהלים - הוא היפך מהיסח הדעת, וק"ל. (אגרות קודש כרך כב ח'רמב).}} ולא מלחמה נגד הענין ולא שקלא וטריא בו אפילו בשלילת הדבר, כי הרי זה '''היפך''' הענין של היסח הדעת, וענינו הוא כפשוטו להסיח דעתו לגמרי מכל אפילו מתקונו ומחשבות איך שרע הענין וכו'{{הערה|שם=:1}}. | ||
אבל כיון שהמחשבה משוטטת תמיד הרי היסח הדעת אפשר רק באופן שישקיע מחשבתו בענינים מסוג אחר לגמרי, ומה טוב בענין של תורה, ואם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור ובפרט הלימוד במאור שבתורה מקור האור שזוהי פנימיות התורה כמבואר בכ"מ, וההכרח בהיסח הדעת דוקא מבאר בכ"מ ומיוסד ג"כ על תשובת הצ"צ הידועה (נדפסה בשו"ת שלו שער המילואים סי' ס"ב){{הערה|שם=:1|אגרות קודש כרך טז מכ' ה'תתנא.}}. | אבל כיון שהמחשבה משוטטת תמיד הרי היסח הדעת אפשר רק באופן שישקיע מחשבתו בענינים מסוג אחר לגמרי, ומה טוב בענין של תורה, ואם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור ובפרט הלימוד במאור שבתורה מקור האור שזוהי פנימיות התורה כמבואר בכ"מ, וההכרח בהיסח הדעת דוקא מבאר בכ"מ ומיוסד ג"כ על תשובת הצ"צ הידועה (נדפסה בשו"ת שלו שער המילואים סי' ס"ב){{הערה|שם=:1|אגרות קודש כרך טז מכ' ה'תתנא.}}. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ומובן אשר כוונתי בהאמור בנוגע אלי', ששעת הכושר עתה הוא להוספה בברכת השם להצלחתה בכל עניני' מתחיל מחיזוק הבריאות כפשוטה, ועל ידי פעולה בזה (אפילו קלה) מצד האדם, נותנים לו ומוסיפים כמה פעמים ככה בהברכה מלמעלה, ופעולת האדם הרי לכל לראש היא - התחזקות בהבטחון בהשם והתבוננות בענין השגחתו, השגחה פרטית על כל פרט מבני אדם ועל כל פרטי חייהם, שמסקנא המידית מזה, לא לשים לב למחשבות המעוררות איזה דאגה או עצב ח"ו, ובפרט ע"פ המבואר בתורת רבותינו נשיאינו תורת החסידות, איך שענין העצבות מושלל בהחלט הוא, והשלילה הרי צריכה להיות לא ע"י שקלא וטריא עם עצמו והבאת ראיות וכו' - כי אם על ידי היסח הדעת והעדר שימת לב למחשבות אלו, ובאם לא קל להפטר מהם, הרי מהעצות היעוצות - להעסיק המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי. | ומובן אשר כוונתי בהאמור בנוגע אלי', ששעת הכושר עתה הוא להוספה בברכת השם להצלחתה בכל עניני' מתחיל מחיזוק הבריאות כפשוטה, ועל ידי פעולה בזה (אפילו קלה) מצד האדם, נותנים לו ומוסיפים כמה פעמים ככה בהברכה מלמעלה, ופעולת האדם הרי לכל לראש היא - התחזקות בהבטחון בהשם והתבוננות בענין השגחתו, השגחה פרטית על כל פרט מבני אדם ועל כל פרטי חייהם, שמסקנא המידית מזה, לא לשים לב למחשבות המעוררות איזה דאגה או עצב ח"ו, ובפרט ע"פ המבואר בתורת רבותינו נשיאינו תורת החסידות, איך שענין העצבות מושלל בהחלט הוא, והשלילה הרי צריכה להיות לא ע"י שקלא וטריא עם עצמו והבאת ראיות וכו' - כי אם על ידי היסח הדעת והעדר שימת לב למחשבות אלו, ובאם לא קל להפטר מהם, הרי מהעצות היעוצות - להעסיק המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי. | ||
ועוד להוסיף, אשר כיון שלכל דבר צריכה להיות איזו אחיזה בדרכי הטבע, מהנכון שתשאל דעת רופא ותמלא הוראותיו, ולאיזה רופא לפנות, תתייעץ עם הרופא המשפחתי שלהם, ותעשה כל האמור מתוך בטחון חזק, ובסגנון דוד המלך נעים זמירות ישראל בשם כל אחד ואחת מישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ומתוך בריאות וטוב לבב | ועוד להוסיף, אשר כיון שלכל דבר צריכה להיות איזו אחיזה בדרכי הטבע, מהנכון שתשאל דעת רופא ותמלא הוראותיו, ולאיזה רופא לפנות, תתייעץ עם הרופא המשפחתי שלהם, ותעשה כל האמור מתוך בטחון חזק, ובסגנון דוד המלך נעים זמירות ישראל בשם כל אחד ואחת מישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ומתוך בריאות וטוב לבב{{הערה|שם=:0}}. | ||
=== מחשבות המבלבלות === | === מחשבות המבלבלות === | ||