זכות אבות: הבדלים בין גרסאות בדף

בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם ה[[אצילות]], זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג"ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו"ר האמצעי בראשית חלק ב' תולדות קנא, ג].}}.

הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער [[ספר התניא]] מופיע הפסוק 'בקדוש ישראל יגילו' כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה 'ישראל' הרומזת ל[[בעל שם טוב]], ובאותיות ב' ד' שבתיבות 'בקדוש' הרומזות ל[[מגיד ממעזריטש]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ד].}}.

בגליון [[הקריאה והקדושה]] הופיע המדור 'זכרון זכות אבות', בו הופיעו תאריכים הקשורים עם מאורעות חייהם של רבותינו נשיאינו וצאצאיהם.

==ראו גם==