טריפה: הבדלים בין גרסאות בדף

אחת מ[[מצוות]] לא תעשה של ה[[תורה]]{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה עג. ספר המצוות מצות לא תעשה קפא.}} היא שלא לאכול מן ה'''טריפה''', זאת אומרת לא לאכול מן בהמה שטרפה זאב או ארי בשדה, באופן שהבהמה נטויה למות בזמן קרוב משום טרף ההוא.

{{ציטוט|וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַ[[כלב|כֶּלֶב]] תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ|מקור=שמות כב, ז}}

חוליים אלו נקבעו על ידי חכמינו זכרונם לברכה{{הערה|חולין מב, א.}}, איזו מהם עושה אותה "טריפה", ואיזו אינה, למרות שהרופאים יאמרו שיכולה לחיות עם מחלה זו.

כל מאכלות האסורות של התורה, הקב"ה אסר אותם להו כי הם גורמים לנו נזק. ולמרות שאין ידוע לנו ולא לחכמי הרפואה איך ומה הם הנזק שנגרם מהן, אין זה משנה את המציאות, כי הקב"ה הוא הרופא הנאמן שהזהיר במאכלות האסורות, הרי הוא יותר חכם מכל הרופאים.

והקב"ה לא גילה טעם המצווה בשביל טובת עם ישראל, כי אולי יקומו אנשים שמחזיקים עצמן כחכמים גדולים ויתחכמו לומר, נזק פלוני שאמרה התורה שיש בדבר פלוני איננו כי אם במקום פלוני שטבעו כך, או באיש פלוני שטבעו כך וכך, ואולי האדם יתפתה להדברים של אחד מן הפתאים, לכן לא נתגלה טעמן, לעזור ולהציל מן המכשול הזה{{הערה|ספר החינוך מצוה עג.}}.

הטריפות שנמסרו לו למשה בסיני<ref name=":0">חולין מג, א.</ref>, הם שמונה אבות:  

נקובת הוושט במשהו הוא על דרך מה שכתוב{{הערה|אמור כד, טז.}} "ונוקב שם הוי'", שהוא המשכת האור במקום שאינו ראוי, שנמשך על ידי המסך והפרסא יותר מכפי שנמדד, ועל זה נאמר "יומת", שהוא ענין של טריפה<ref>ד"ה ויעבור ה' על פניו תרפ"ט (סה"מ תרפ"ט ע' 155). ד"ה כרע שכב י"ב תמוז תשי"ז.</ref>.