עשרת השבטים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 4: שורה 4:
במלכים<ref>מלכים א' פרק יא.</ref> מתואר כי בסוף ימי מלכות [[שלמה המלך]] "הטו נשיו את לבבו<ref>שם פסוק ד.</ref>" ו[[ירבעם בן נבט]], שהיה שר בממלכת שלמה, הוכיחו על מספר דברים. באותו זמן התנבא [[אחיה השילוני]] ל[[ירבעם בן נבט|ירבעם]] כי הקב"ה יקח את המלכות על עשרת השבטים מיד שלמה בגלל עוון ה[[עבודה זרה]] (שנחשב לו כיון שלא מחה בנשיו), ובעוד [[רחבעם]] ישאר מלך ב[[ירושלים]] על שבט אחד, ינהיג אותם ירבעם לאחר התפלגות הממלכה. לאחר מכן ברח ירבעם ל[[מצרים]] מפחד [[שלמה]]. לאחר מיתת [[שלמה]] ביקשו העם מ[[רחבעם]] בנו - בהובלת ירבעם - שיקל עולו מעליהם, אך רחבעם לא הסכים לכך - דבר שהביא להקמת ממלכת ישראל. לאורך שנות קיומה רבים ממלכי ישראל עשו הרע בעיני ה'.
במלכים<ref>מלכים א' פרק יא.</ref> מתואר כי בסוף ימי מלכות [[שלמה המלך]] "הטו נשיו את לבבו<ref>שם פסוק ד.</ref>" ו[[ירבעם בן נבט]], שהיה שר בממלכת שלמה, הוכיחו על מספר דברים. באותו זמן התנבא [[אחיה השילוני]] ל[[ירבעם בן נבט|ירבעם]] כי הקב"ה יקח את המלכות על עשרת השבטים מיד שלמה בגלל עוון ה[[עבודה זרה]] (שנחשב לו כיון שלא מחה בנשיו), ובעוד [[רחבעם]] ישאר מלך ב[[ירושלים]] על שבט אחד, ינהיג אותם ירבעם לאחר התפלגות הממלכה. לאחר מכן ברח ירבעם ל[[מצרים]] מפחד [[שלמה]]. לאחר מיתת [[שלמה]] ביקשו העם מ[[רחבעם]] בנו - בהובלת ירבעם - שיקל עולו מעליהם, אך רחבעם לא הסכים לכך - דבר שהביא להקמת ממלכת ישראל. לאורך שנות קיומה רבים ממלכי ישראל עשו הרע בעיני ה'.


לבסוף{{הערה|ראה מלכים ב', פרק י"ז פסוק א ואילך.}} נחרבה שומרון בירת [[ממלכת ישראל]] בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל האחרון, אשר עשה הרע בעיני ה'{{הערה|אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.}}. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא{{הערה|פסוקים ג-ד שם.}}. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים מ[[מלכות ישראל]] לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי{{הערה|פסוקים ה-ו שם.}}. מאז הוגלו לאשור אבדו עקבותיהם.
לבסוף{{הערה|ראה מלכים ב', פרק י"ז פסוק א ואילך.}} נחרבה שומרון בירת [[ממלכת ישראל]] בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל האחרון, אשר עשה הרע בעיני ה'{{הערה|אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.}}. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא{{הערה|פסוקים ג-ד שם.}}. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים מ[[ממלכת ישראל|מלכות ישראל]] לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי{{הערה|פסוקים ה-ו שם.}}. מאז הוגלו לאשור אבדו עקבותיהם.


== שובם לעתיד לבוא ==
== שובם לעתיד לבוא ==
846

עריכות

תפריט ניווט