640
עריכות
כמראה הבזק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עניינו בחסידות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==עניינו בחסידות== | ==עניינו בחסידות== | ||
''' | ==== '''במלאכים''' ==== | ||
"מראה הבזק" הוא משל לתנועתם המתמדת ב[[רצוא ושוב]] של ה[[מלאכים]] העליונים{{הערה|ראה הערה 1.}} ([[שרפים]] שב[[בריאה]] ו[[חיות הקודש]] שב[[יצירה]]): משתוקקים בתשוקה עצומה לצאת מנרתקם ולדבוק באלוקות, אך מיד כשמרגישים את את האור האלוקי העצום נרתעים לאחוריהם וחוזרים למקומם. | |||
'''בעבודה''' בסיום ה[[תניא]] ([[ליקוטי אמרים - פרק נ'|פרק נ']]) מסכם [[אדמו"ר הזקן]] את האופן הכללי של עבודת ה', שאצל כל אחד ואחת מוכרחות להיות שתי התנועות ד"רצוא ושוב". מצד אחד (כדי להכניס חיות בעבודה) מוכרח מפעם לפעם להיות בתנועה של כלות הנפש, אך מצד שני בעודו ב"תנועה" זו צריך הוא להרגיש את הרצון האלוקי שלא זו תכלית הכוונה (יציאה והסתלקות מהעולם) אלא דוקא המשכת אלוקות בתוך העולם. | ==== '''בעולמות''' ==== | ||
על דרך זו (של רצוא ושוב) היא גם יציאת ה[[ספירות]] מגניזתן במאציל, וה"בזק" המפיח בהן לצאת מקשירתן וגניזתן אל העולמות הוא לימוד ההלכות בקול ודיבור (וראה במקומות שנסמנו בערך [[נשימה]]). | |||
==== '''בעבודה''' ==== | |||
בסיום ה[[תניא]] ([[ליקוטי אמרים - פרק נ'|פרק נ']]) מסכם [[אדמו"ר הזקן]] את האופן הכללי של עבודת ה', שאצל כל אחד ואחת מוכרחות להיות שתי התנועות ד"רצוא ושוב". מצד אחד (כדי להכניס חיות בעבודה) מוכרח מפעם לפעם להיות בתנועה של כלות הנפש, אך מצד שני בעודו ב"תנועה" זו צריך הוא להרגיש את הרצון האלוקי שלא זו תכלית הכוונה (יציאה והסתלקות מהעולם) אלא דוקא המשכת אלוקות בתוך העולם. | |||
את אהבת כלות הנפש מתאר שם אדמו"ר הזקן במילים "ועבודת הלוים היתה להרים קול רינה ותודה בשירה וזמרה בניגון ונעימה בבחינת רצוא ושוב שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק", ומוסיף, שאי אפשר לתאר אהבה נפלאה זו בכתב: "ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא טוב ואור הגנוז בנפשו המשכלת כל חד לפום שיעורא דיליה". | את אהבת כלות הנפש מתאר שם אדמו"ר הזקן במילים "ועבודת הלוים היתה להרים קול רינה ותודה בשירה וזמרה בניגון ונעימה בבחינת רצוא ושוב שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק", ומוסיף, שאי אפשר לתאר אהבה נפלאה זו בכתב: "ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא טוב ואור הגנוז בנפשו המשכלת כל חד לפום שיעורא דיליה". | ||