1,630
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==כלי זיקוק הזהב== | ==כלי זיקוק הזהב== | ||
הכלי הקדום{{הערה|כלי זה היה בכוחו '''רק להפריד''' את הזהב מהעפרות בהן הוא מעורב אך '''לא לנקות''' אותו עצמו ולשפר את איכותו. כיום מזקקים זהב באמצעים כימיים, המגיעים לנקיון מושלם.}} לזיקוק הזהב נקרא '''כור''', כפי שנאמר "מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב"{{הערה|משלי כ"ז א | הכלי הקדום{{הערה|כלי זה היה בכוחו '''רק להפריד''' את הזהב מהעפרות בהן הוא מעורב אך '''לא לנקות''' אותו עצמו ולשפר את איכותו. כיום מזקקים זהב באמצעים כימיים, המגיעים לנקיון מושלם.}} לזיקוק הזהב נקרא '''כור''', כפי שנאמר "מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב"{{הערה|משלי כ"ז כ"א.}}. מפירוש רש"י{{הערה|חגיגה יג, ב.}} נראה, שהכור היה עשוי צלחת חרס ועליה מכסה חרס מחורר. האבן שהוצאה ממכרה הזהב רוסקה, ניתנה בצלחת, כוסתה בגחלים - והכל כוסה במכסה המנוקב. כדי להפיק חום רב ככל האפשר הופחה בגחלים רוח בעזרת מפוח הנקרא "בזק". בסיום שריפת החומרים האורגניים נשטפה האבקה שנשארה במים: הזהב (שמשקלו הסגולי רב) נשאר בצלחת, והשאר נשטף. | ||
הלהבות היוצאות מהכור היו צבעוניות (בהתאם לחומרים שנשרפו בו), ומתוארות על ידי רבינו חננאל{{הערה|על הגמרא בחגיגה שם.}} "כלפידים כברקים ירוצצו כענין האש בעת השלהבת בכבשן נראת כיוצא וחוזרת בפי הכבשן", וברש"י "כגוון אש היוצא מבין החרסין שמזקקין זהב בכור בתוכן והאש שיוצאת משם צבועה בגוונים", ובעירובין{{הערה|רש"י עירובין קד, א.}} "ולהב היוצא בנקב יש בו כמראה ירקרק או אדמדם". | הלהבות היוצאות מהכור היו צבעוניות (בהתאם לחומרים שנשרפו בו), ומתוארות על ידי רבינו חננאל{{הערה|על הגמרא בחגיגה שם.}} "כלפידים כברקים ירוצצו כענין האש בעת השלהבת בכבשן נראת כיוצא וחוזרת בפי הכבשן", וברש"י "כגוון אש היוצא מבין החרסין שמזקקין זהב בכור בתוכן והאש שיוצאת משם צבועה בגוונים", ובעירובין{{הערה|רש"י עירובין קד, א.}} "ולהב היוצא בנקב יש בו כמראה ירקרק או אדמדם". |
עריכות