8,706
עריכות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 77: | שורה 77: | ||
== ראש השנה בחסידות== | == ראש השנה בחסידות== | ||
[[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[מוצאי שבת]] ראש השנה תנש"א]] | [[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[מוצאי שבת]] ראש השנה תנש"א]] | ||
ראש השנה הוא כמשמעו בבחינת [[ראש]] לכל השנה כולה{{הערה|1=[[ | ראש השנה הוא כמשמעו בבחינת [[ראש]] לכל השנה כולה{{הערה|1=[[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15736&st=&pgnum=7 שער ראש השנה] עמ' 5.}}. וכפי שהעולם בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו מתפרט הוא לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום. | ||
ראש השנה הוא יום ברוא [[אדם הראשון]], בכ"ה ב[[אלול]] נברא העולם, ובא' [[תשרי]] נברא [[אדם הראשון]]. ביום זה מתגליתה [[מלכות|מלכותו]] של הקב"ה, עניין המלוכה החלה רק אצל אדם הראשון בשל היותו בעל בחירה, ולא לפני בריאתו. מלכותו של [[הקב"ה]] שהייתה בברוא אדם הראשון הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], כעת מדי שנה ושנה יש לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]]. | ראש השנה הוא יום ברוא [[אדם הראשון]], בכ"ה ב[[אלול]] נברא העולם, ובא' [[תשרי]] נברא [[אדם הראשון]]. ביום זה מתגליתה [[מלכות|מלכותו]] של הקב"ה, עניין המלוכה החלה רק אצל אדם הראשון בשל היותו [[בחירה חופשית|בעל בחירה]], ולא לפני בריאתו. מלכותו של [[הקב"ה]] שהייתה בברוא אדם הראשון הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], כעת מדי שנה ושנה יש לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]]. | ||
על ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת ה[[רצון העליון]] במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות. | על ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת ה[[רצון העליון]] במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות. |