ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 34 בתים ,  1 אוקטובר
שורה 77: שורה 77:
== ראש השנה בחסידות==
== ראש השנה בחסידות==
[[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[מוצאי שבת]] ראש השנה תנש"א]]
[[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[מוצאי שבת]] ראש השנה תנש"א]]
כפי שנתבאר ב[[תורת החסידות]], ראש השנה הוא כמשמעו בבחינת [[ראש]] לכל השנה כולה. שכידוע העולם כולו בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו מתפרט הוא לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום.
ראש השנה הוא כמשמעו בבחינת [[ראש]] לכל השנה כולה{{הערה|1=[[[עטרת ראש]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15736&st=&pgnum=7 שער ראש השנה] עמ' 5.}}. וכפי שהעולם בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו מתפרט הוא לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום.


ראש השנה הוא יום ברוא אדם הראשון, שבכ"ה ב[[אלול]] נברא העולם, ובא' [[תשרי]] נברא [[אדם הראשון]]. וביום זה נתגלה [[מלכות|מלכותו]] של הקב"ה, שענין מלכות הוא רק אצל אדם הראשון שהוא בעל בחירה, ולא קודם בריאת אדם הראשון שהיה רק חיות ובהמות בלי בחירה חופשית. וענין זה של מלכותו של [[הקב"ה]] שהייתה בברוא אדם הראשון הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], ועכשיו בכל שנה ושנה צריך לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]].
ראש השנה הוא יום ברוא [[אדם הראשון]], בכ"ה ב[[אלול]] נברא העולם, ובא' [[תשרי]] נברא [[אדם הראשון]]. ביום זה מתגליתה [[מלכות|מלכותו]] של הקב"ה, עניין המלוכה החלה רק אצל אדם הראשון בשל היותו בעל בחירה, ולא לפני בריאתו. מלכותו של [[הקב"ה]] שהייתה בברוא אדם הראשון הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], כעת מדי שנה ושנה יש לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]].


ועל ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת ה[[רצון העליון]] במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות.
על ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת ה[[רצון העליון]] במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות.


ו[[אתערותא דלתתא]] זו נעשית על ידי [[תקיעת שופר]] שהוא קול פשוט מהבל פנימיות הלב. שעל ידי קול זה מעורר למעלה מבחינת [[עונג העליון]].
ו[[אתערותא דלתתא]] זו נעשית על ידי [[תקיעת שופר]] שהוא קול פשוט מהבל פנימיות הלב. שעל ידי קול זה מעורר למעלה מבחינת [[עונג העליון]].

תפריט ניווט