169
עריכות
שופרו של משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התחלת הגילוי של שופר גדול בזמננו
(כבר היה, מעשינו ועבודתינו, טעימה והתחלה) |
|||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
למדנו שה"'''שופר גדול'''" נעלה אפילו מתקיעת שופר של שנת היובל בבית המקדש הראשון. ואפילו מהשופר שהיה במתן תורה. | למדנו שה"'''שופר גדול'''" נעלה אפילו מתקיעת שופר של שנת היובל בבית המקדש הראשון. ואפילו מהשופר שהיה במתן תורה. | ||
כמוזכר לעיל מהמדרשים שהשופר של המן תורה היתה ה[[קרן]] שמאלית של האיל ב[[עקידת יצחק]], ואילו לעתיד לבא יתקע ב[[קרניים|קרן]] הימנית (שגדול יותר מקרן השמאלית)<ref> | כמוזכר לעיל מהמדרשים שהשופר של המן תורה היתה ה[[קרן]] שמאלית של האיל ב[[עקידת יצחק]], ואילו לעתיד לבא יתקע ב[[קרניים|קרן]] הימנית (שגדול יותר מקרן השמאלית)<ref>בד"ה יחיינו מיומיים תשל"ז הרבי מביא ש"השופר גדול" נעלה יותר משני הקרניים של עקידת יצחק (ראה שם בשולי הגליון). </ref>. | ||
=== "יִתָּקַע בשופר גדול" === | === "יִתָּקַע בשופר גדול" === | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
וגם אז (כשהמשכת הגילוי דשופר גדול היא על ידי הביטול שלו) שייך לשון יתקע (תי"ו בקמ"ץ), יתקע מעצמו, כי כשעושה את עצמו [[עני]] ורש, דענין העני הוא שאין לו משל עצמו כלום והוא רק מקבל זה שנותנים לו בדרך [[צדקה]], הוא מכיר ומרגיש שזה שעל ידי עבודתו נמשך הגילוי, הוא לא מצד העילוי שלו (שבכחו להמשיך), אלא מצד [[חסד]] [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], יתקע מעצמו, וכאילו שההמשכה היא בלי [[אתערותא דלתתא]] כלל. | וגם אז (כשהמשכת הגילוי דשופר גדול היא על ידי הביטול שלו) שייך לשון יתקע (תי"ו בקמ"ץ), יתקע מעצמו, כי כשעושה את עצמו [[עני]] ורש, דענין העני הוא שאין לו משל עצמו כלום והוא רק מקבל זה שנותנים לו בדרך [[צדקה]], הוא מכיר ומרגיש שזה שעל ידי עבודתו נמשך הגילוי, הוא לא מצד העילוי שלו (שבכחו להמשיך), אלא מצד [[חסד]] [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], יתקע מעצמו, וכאילו שההמשכה היא בלי [[אתערותא דלתתא]] כלל. | ||
וזהו ההוראה מזה שביום ההוא יתקע בשופר גדול, יתקע מעצמו, שהעבודה צריכה להיות בביטול, להכיר ולהרגיש שכל הענינים שנפעלו על ידי עבודתו, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לזולתו, היא לא מצד המעלות שלו, אלא מצד הנתינת כח מלמעלה. והרגש זה (שלא הוא זה שפועל, כי אם זה בא מלמעלה) לא פועל חלישות בעבודתו, כי אם אדרבה, הרגש זה פועל שעבודתו היא ביתר שאת. כי כשהעבודה שלו קשורה עם [[מציאות|מציאותו]], העבודה היא במדידה והגבלה. וגם כשהעבודה שלו היא באופן דבכל מאודך, הרי היא מאדך, מאד שלך, וע"י ההרגש שהענינים שנעשים על ידי עבודתו הם לא מצד הכחות שיש לו אלא מצד האלקות, על ידי זה הוא יוצא מהמציאות וההגבלות שלו, והעבודה שלו היא למעלה ממדידה והגבלה. | וזהו ההוראה מזה שביום ההוא יתקע בשופר גדול, יתקע מעצמו, שהעבודה צריכה להיות בביטול, להכיר ולהרגיש שכל הענינים שנפעלו על ידי עבודתו, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לזולתו, היא לא מצד המעלות שלו, אלא מצד הנתינת כח מלמעלה. והרגש זה (שלא הוא זה שפועל, כי אם זה בא מלמעלה) לא פועל חלישות בעבודתו, כי אם אדרבה, הרגש זה פועל שעבודתו היא ביתר שאת. כי כשהעבודה שלו קשורה עם [[מציאות|מציאותו]], העבודה היא במדידה והגבלה. וגם כשהעבודה שלו היא באופן דבכל מאודך, הרי היא מאדך, מאד שלך, וע"י ההרגש שהענינים שנעשים על ידי עבודתו הם לא מצד הכחות שיש לו אלא מצד האלקות, על ידי זה הוא יוצא מהמציאות וההגבלות שלו, והעבודה שלו היא למעלה ממדידה והגבלה<ref>ד"ה והיה ביום ההוא, ר"ה תשכ"ח, סה"מ מלוקט ו'. וש"פ האזינו.</ref>. | ||
וכמו כן אנו פועלים את הגילוי של השופר גדול על ידי הבקשה "תקע בשופר גדול"<ref>ד"ה יחיינו מיומיים תשל"ז.</ref>. | |||
==[[טעימה מהגאולה בדורנו|התחלת הגילוי של שופר גדול בזמננו]]== | ==[[טעימה מהגאולה בדורנו|התחלת הגילוי של שופר גדול בזמננו]]== | ||