עגולים ויושר: הבדלים בין גרסאות בדף

מקור המושג הוא בכתבי האר"י ז"ל{{הערה|שם=ע"ח|ע"ח היכל א"ק פ"ג.}}: "תחלה נאצלו עשר ספירות בבחינת עגולים והם עשרה כלים (...), ואח"כ נאצלו עשר ספירות בבחינת יושר כמראה אדם - והם יותר מעולים במעלה מן העגולים כי הם בחי רוח". היינו, זה שעולם התוהו גבוה מהתיקון הוא רק מצד ה"אורות" שבו (האורות של הספירות, שהן "אורות מרובים"), אבל מצד הכלים עולם התיקון הוא המעולה יותר ("כלים מרובים").

עיגול הוא שורש עניין ההעלם, ומשתלשלים ממנו כל ענייני ההעלם: אלו שלמעלה מאצילות (לפני האצילות), אלו שבארבעת העולמות (אצילות בריאה יצירה ועשיה), ואלו שבעולם הזה הגשמי. היינו, שמהעיגולים הוא שורש הכלים (המגבילים את האורות), ולמטה מזה ההיכלות, ועד לעולם הזה הגשמי, שבו עיגול הארץ, המים, הרוח והשמים מעלימים ומכסים בתכלית על האלוקות שבתוכם.