8,866
עריכות
רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
==יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם== | ==יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם== | ||
[[הרבי]] התייחס בצורה | [[הרבי]] התייחס בצורה בולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.}}, כמו כן כינהו הרבי "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.}}. | ||
=== בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] === | === בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] === | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר"י]] הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי". | ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר"י]] הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי". | ||
עם זאת | עם זאת ב[[שער הגלגולים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=נחמן&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת [[הרמב"ן]] זכה אך בסוף ימיו. | ||
[[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}. | [[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}. | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
=== תאריך לידתו של הרמב"ם === | === תאריך לידתו של הרמב"ם === | ||
הרמב"ם נולד | הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה. | ||
בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי כשבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}. | בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי כשבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}. | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
=== יום ההילולא של הרמב"ם === | === יום ההילולא של הרמב"ם === | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
כ' טבת הוא יום פטירתו של הרמב"ם. | [[כ' טבת]] הוא יום פטירתו של הרמב"ם. | ||
בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}. | בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}. | ||