401
עריכות
שכר ועונש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
א- שבאים בדרך נסי (או סגולי) ולא באופן של סיבה ומסובב ממש מהמצוה או העבירה. | א- שבאים בדרך נסי (או סגולי) ולא באופן של סיבה ומסובב ממש מהמצוה או העבירה. | ||
ב- תוצאה טבעי מפעולת האדם. שהקב"ה הטביע שהמצוות והעבירות עצמם יביאו את השכר או עונש. | ב- תוצאה טבעי מפעולת האדם. שהקב"ה הטביע שהמצוות והעבירות עצמם יביאו את השכר או עונש (וכ"ה הכרעת החסידות). | ||
=== יעודים גשמיים ושכר מצוות === | === יעודים גשמיים ושכר מצוות === | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
"יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א) כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא). | "יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א) כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא). | ||
'''שכר מצוות (שכר רוחני)''' | ===== '''שכר מצוות (שכר רוחני)''' ===== | ||
לעומת זאת "שכר" (הוא ענין צדדי ש)בא בגלל קיום המצוות שעשה. וכמו"כ הם ענינים נוספים שלא בערך, הרבה יותר מההכרחיות בשביל העבודה. | לעומת זאת "שכר" (הוא ענין צדדי ש)בא בגלל קיום המצוות שעשה. וכמו"כ הם ענינים נוספים שלא בערך, הרבה יותר מההכרחיות בשביל העבודה. | ||
| שורה 25: | שורה 24: | ||
אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.</ref> "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז<ref>לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.</ref>. | אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.</ref> "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז<ref>לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.</ref>. | ||
=== סוגי יעודים גשמיים === | === סוגי היעודים והשכר === | ||
==== סוגי יעודים גשמיים ==== | |||
א) מילוי צרכי האדם, ענינים הכרחיים, "לחם לאכול ובגד ללבוש" — כדי שהאדם יוכל לחיות ולהתקיים. | א) מילוי צרכי האדם, ענינים הכרחיים, "לחם לאכול ובגד ללבוש" — כדי שהאדם יוכל לחיות ולהתקיים. | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
ג) השלימות ביעודים גשמיים — "באותו הזמן (ש)לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר" — שאז יהי' כל העולם כולו במצב של שלימות כו', וכמובן בפשטות, דככל שיהי' מצב של מנוחה ושלוה (גשמית) בזמן הזה, אין זה דומה כלל וכלל למצב של שלוה ומנוחה דימות המשיח, וכמ"ש הרמב"ם ש"מפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כו'". הרי, שאף שהרמב"ם האריך (בהלכה שלפנ"ז) דכאשר איש ישראל עושה התורה בשמחה ובטובת נפש הבטיחה תורה שהקב"ה יסיר ממנו כל הדברים המונעים כו' וישפיע לו כל הטובות כו' — מ"מ, נתאוו אז חכמי ישראל לימות המשיח (ואינם מסתפקים בהסרת המניעות והשפעת הטובות שבזמן הזה), כי המרגוע האמיתי יהי' רק באותו הזמן<ref>לקו"ש תצא חל"ד שיחה ב. וש"נ.</ref>. | ג) השלימות ביעודים גשמיים — "באותו הזמן (ש)לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר" — שאז יהי' כל העולם כולו במצב של שלימות כו', וכמובן בפשטות, דככל שיהי' מצב של מנוחה ושלוה (גשמית) בזמן הזה, אין זה דומה כלל וכלל למצב של שלוה ומנוחה דימות המשיח, וכמ"ש הרמב"ם ש"מפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כו'". הרי, שאף שהרמב"ם האריך (בהלכה שלפנ"ז) דכאשר איש ישראל עושה התורה בשמחה ובטובת נפש הבטיחה תורה שהקב"ה יסיר ממנו כל הדברים המונעים כו' וישפיע לו כל הטובות כו' — מ"מ, נתאוו אז חכמי ישראל לימות המשיח (ואינם מסתפקים בהסרת המניעות והשפעת הטובות שבזמן הזה), כי המרגוע האמיתי יהי' רק באותו הזמן<ref>לקו"ש תצא חל"ד שיחה ב. וש"נ.</ref>. | ||
=== סוגי שכר – "שכרן של מצוות" === | ==== סוגי שכר – "שכרן של מצוות" ==== | ||
א- ב[[גן עדן]], עולם הנפשות, מיד אחרי הפטירה, זהו השכר (לנשמה) על '''לימוד התורה'''. לשיטת הרמב"ם זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות". | א- ב[[גן עדן]], עולם הנפשות, מיד אחרי הפטירה, זהו השכר (לנשמה) על '''לימוד התורה'''. לשיטת הרמב"ם זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות". | ||
| שורה 39: | שורה 40: | ||
ג- קבלת עיקר השכר – באלף השביעי, אחרי השית אלפי שנין, השכר הזה הוא (אחרי ו)למעלה מכל גדר של עבודה<ref name=":0">לקו"ש חכ"ט פ' תצא שיחה ג, ע' 138 ואילך. וש"נ.</ref>. | ג- קבלת עיקר השכר – באלף השביעי, אחרי השית אלפי שנין, השכר הזה הוא (אחרי ו)למעלה מכל גדר של עבודה<ref name=":0">לקו"ש חכ"ט פ' תצא שיחה ג, ע' 138 ואילך. וש"נ.</ref>. | ||
=== שכר מוגבל ובלתי מוגבל === | ===== שכר מוגבל ובלתי מוגבל ===== | ||
א- שכר מוגבל עבור קיום המצות באופן מוגבל, באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות. | א- שכר מוגבל עבור קיום המצות באופן מוגבל, באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות. | ||
ב- שכר בלתי מוגבל "שכר מצוה – מצוה"! (לקו"ש ח"ד פרקי אבות פ"ב) | ב- שכר בלתי מוגבל "שכר מצוה – מצוה"! (לקו"ש ח"ד פרקי אבות פ"ב) | ||
==== "שכר מצוה – מצוה" ==== | ===== "שכר מצוה – מצוה" ===== | ||
1-השכר היא המצוה עצמה – "מצוה" = "צוותא". | 1-השכר היא המצוה עצמה – "מצוה" = "צוותא". | ||