קרבן שלמים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 10: שורה 10:
==סוגי השלמים==
==סוגי השלמים==
*'''שלמי נדבה''' - קורבן שלמים הבא על ידי יחיד בנדר או בנדבה.{{הערה|1=מקור: ויקרא פרק ג', ופרק ז' פסוקים ט"ו-ט"ז.}} נדר הוא כאשר האדם אומר: "הרי עלי קורבן שלמים" ובכך הוא מחייב את עצמו להביא קורבן. אם אדם זה מקדיש אחר כך בהמה לקורבנו, הרי שגם אם הבהמה תמות או תאבד - לא פקע ממנו חיובו להביא בהמה לקורבן, כיוון שחובו להקריב שלמים אינו תלוי דווקא בבהמה שהקדיש. נדבה היא כאשר האדם אומר: "הרי בהמה זו שלמים". באמירתו הוא מקדיש את הבהמה המסוימת הזו לשלמים, ואם היא מתה או אבדה - הוא פטור מלהביא בהמה אחרת לקורבן, כיון שהתחייבותו הייתה על בהמה זו בלבד.
*'''שלמי נדבה''' - קורבן שלמים הבא על ידי יחיד בנדר או בנדבה.{{הערה|1=מקור: ויקרא פרק ג', ופרק ז' פסוקים ט"ו-ט"ז.}} נדר הוא כאשר האדם אומר: "הרי עלי קורבן שלמים" ובכך הוא מחייב את עצמו להביא קורבן. אם אדם זה מקדיש אחר כך בהמה לקורבנו, הרי שגם אם הבהמה תמות או תאבד - לא פקע ממנו חיובו להביא בהמה לקורבן, כיוון שחובו להקריב שלמים אינו תלוי דווקא בבהמה שהקדיש. נדבה היא כאשר האדם אומר: "הרי בהמה זו שלמים". באמירתו הוא מקדיש את הבהמה המסוימת הזו לשלמים, ואם היא מתה או אבדה - הוא פטור מלהביא בהמה אחרת לקורבן, כיון שהתחייבותו הייתה על בהמה זו בלבד.
*'''[[שלמי חגיגה]]''' - קרבן יחיד שאדם חייב להקריב בעת העלייה לרגל ב[[שלוש הרגלים]], ככתוב{{הערה|שמות|כג|יד.}}: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה". לכתחילה יש להביא את הקורבן ביום הראשון של החג, אך אם האדם שגג או פשע ולא הביא את הקורבן ביום הראשון - הוא יכול להביא אותו בשאר ימי החג, כולל [[שמיני עצרת]]. גם [[שבועות|בחג השבועות]] יש שישה ימים לתשלומים (ו'-י"ב ב[[סיוון]]), שבהם ניתן להביא את הקרבן. כך גם אם [[יום טוב|היום הראשון]] חל ב[[שבת]] - מביאים את הקורבן באחד הימים הבאים.
*'''[[שלמי חגיגה]]''' - קרבן יחיד שאדם חייב להקריב בעת העלייה לרגל ב[[שלוש הרגלים]], ככתוב{{הערה|שמות.כג,יד}}: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה". לכתחילה יש להביא את הקורבן ביום הראשון של החג, אך אם האדם שגג או פשע ולא הביא את הקורבן ביום הראשון - הוא יכול להביא אותו בשאר ימי החג, כולל [[שמיני עצרת]]. גם [[שבועות|בחג השבועות]] יש שישה ימים לתשלומים (ו'-י"ב ב[[סיוון]]), שבהם ניתן להביא את הקרבן. כך גם אם [[יום טוב|היום הראשון]] חל ב[[שבת]] - מביאים את הקורבן באחד הימים הבאים.
**[[חגיגת ארבעה עשר]] - קרבן מיוחד הבא בי"ד בניסן בשביל לאכול ממנו קודם הפסח, כדי שהאדם יאכל את הפסח כשהוא כבר אינו רעב, והפסח ייאכל "על השובע". קורבן זה אינו חובה, והוא בא רק כאשר הפסח קרב ביום חול (ולא בשבת, שכן קורבן זה אינו דוחה את השבת), בטהרה (ולא כשרוב הציבור טמאים, שכן קורבן זה, בניגוד ל[[קורבן פסח]], אינו דוחה את הטומאה), ובמועט (כאשר בשר הפסח אינו מספיק להשביע את המסובים לבדו).
**[[חגיגת ארבעה עשר]] - קרבן מיוחד הבא בי"ד בניסן בשביל לאכול ממנו קודם הפסח, כדי שהאדם יאכל את הפסח כשהוא כבר אינו רעב, והפסח ייאכל "על השובע". קורבן זה אינו חובה, והוא בא רק כאשר הפסח קרב ביום חול (ולא בשבת, שכן קורבן זה אינו דוחה את השבת), בטהרה (ולא כשרוב הציבור טמאים, שכן קורבן זה, בניגוד ל[[קורבן פסח]], אינו דוחה את הטומאה), ובמועט (כאשר בשר הפסח אינו מספיק להשביע את המסובים לבדו).
*'''שלמי ביכורים''' - המביא למקדש [[ביכורים]] משבעת המינים, חייב להביא עמהם קרבן שלמים.{{הערה|רמב"ם הלכות ביכורים פרק ג' הלכה י"ב, על פי דברים פרק כ"ו פסוק י"א.}}
*'''שלמי ביכורים''' - המביא למקדש [[ביכורים]] משבעת המינים, חייב להביא עמהם קרבן שלמים.{{הערה|רמב"ם הלכות ביכורים פרק ג' הלכה י"ב, על פי דברים פרק כ"ו פסוק י"א.}}
8,731

עריכות

תפריט ניווט