טעמי המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עוד מקור
(הרחבה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(עוד מקור) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}. | ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}. | ||
בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום {{הערה|מחזור ויטרי אבות א, א.}} ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן {{הערה|ערוגת הבושם שם.}}. כך גם משמע מספרי הקבלה, וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור. | בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום {{הערה|מחזור ויטרי אבות א, א.}} ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן {{הערה|ערוגת הבושם שם.}}. | ||
כך גם משמע מספרי הקבלה. | |||
שמות הטעמים נתפרשו בספר הזוהר על פי הקבלה {{הערה|זוהר בראשית דף כד ב, תרומה דף קנח א, תיקוני זוהר מז א.}} וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור. | |||
הרבי כותב: "על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ"ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ"ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים. | הרבי כותב: "על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ"ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ"ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים. | ||