1,637
עריכות
(ניצמד לעובדות: הישיבה המרכזית היא כפ"ח והכמות היא כמו ששיניתי.) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:לוד ישיבה.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין ה[[זאל]]]] | [[תמונה:לוד ישיבה.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין ה[[זאל]]]] | ||
[[תמונה:שלט ישיבה לוד.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]] | [[תמונה:שלט ישיבה לוד.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]] | ||
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]]. | ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]]. | ||
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]]. | הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]]. | ||
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית הספר למלאכה כפר חב"ד|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]]. | לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית הספר למלאכה כפר חב"ד|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]]. | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==הישיבה בפרדס== | ==הישיבה בפרדס== | ||
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]] | [[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]] | ||
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, | בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד. | ||
בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרה"ח ר' [[אריה זאב ליפסקר]], הרה"ח ר' [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו. | בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרה"ח ר' [[אריה זאב ליפסקר]], הרה"ח ר' [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו. | ||
שורה 34: | שורה 34: | ||
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בימים ההם] | [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בימים ההם] | ||
{{ערך חסר}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ל]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ל]] |