8,858
עריכות
שורה 6: | שורה 6: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
===גיוס בני ישיבות ברוסיה=== | ===גיוס בני ישיבות ברוסיה=== | ||
[[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]]] | {{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}} | ||
[[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]] | |||
לאחר 'גזירת הקנטוניסטים' בשנת [[תרל"ד]], החל חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים. | |||
רבים היו נסיונות היהודים לקבל פטור מגיוס זה, שמנתק את הנער מחיים יהודים, בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ"א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}. | |||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
===בארץ הקודש=== | ===בארץ הקודש=== | ||
סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי עמדה על סדר היום כבר ב-1948, עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של מלחמת העצמאות. בפברואר התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב-10 במרץ, נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}. | סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי עמדה על סדר היום כבר ב-1948, עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של מלחמת העצמאות. בפברואר התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב-10 במרץ, נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}. |
עריכות