כתר ארם צובא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון קישור
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
(תיקון קישור) |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע"י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר"ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}. | נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע"י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר"ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}. | ||
הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/ | הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200970108 מכתבו של הרבי למר שז"ר מימי הפורים תשכ"ד].}}. | ||
אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו מצינו ראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית ואמנם בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא" אמנם בספר תהלים שכתוב "תשב אנוש עד דכא" הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא". | אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו מצינו ראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית ואמנם בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא" אמנם בספר תהלים שכתוב "תשב אנוש עד דכא" הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא". | ||