8,706
עריכות
כתר ארם צובא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בחסידות חב"ד
(הגהה) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|התקשרות גליון 746 עמ' 15.}}. | לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 התקשרות גליון 746 עמ' 15].}}. | ||
נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע"י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר"ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}. | נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע"י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר"ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}. | ||