דוד משה אולידורט: הבדלים בין גרסאות בדף

בתקופה זו הושפע רבות מאת הרב [[אהרן חזן]], דבר שעיצב את אישיותו כל חייו.

הרבי אמר לאמו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שישאר ללמוד כאן, ועל כן נשאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]]. בין התלמידים בבית חיינו באותן שנים התייחד בבקיאותו המופלגה בתורת החסידות ובזכרונו ידע מאמרי רבותינו בלשונם {{הערה|הרב [[דוד אבא זלמנוב]] שלמד עמו בחברותא מעיד כי כאשר למדו מאמרי [[תרס"א]] והיה מחסור בספרים, היה הוא קורא מבפנים ואילו ר' דוד היה מתקן קריאתו בעל פה.}}.

ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, ושאל כ"ק אד"ש: "דוד האָט אויך ניט פאַרשטאַנען?" (= האם גם דוד לא הבין?){{הערה|כך העיד הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] ששמע בפירוש מפי הרב גרונר עצמו בסמיכות למאורע}}.  

בשנת תשמ"א התחיל גם לעבוד עבור ה[[ועד להפצת שיחות]] יחד עם הרב [[יעקב לייב אלטיין]] והרב [[נחמן שפירא]] בעריכת הליקוטים השבועיים, ועסק בזה עד סוף תשמ"ג. משנת תשמ"ז ואילך השתתף בעריכת הליקוטי שיחות שיצאו לאור מאז בלשון הקודש.

במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי בהתוועדויות לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ה[[התוועדות]] ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.

הרב אולידורט כותב קבוע ברבעון התורני '[[היכל הבעל שם טוב]]', ואף משמש בו כיועץ מערכת.