72
עריכות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב}} | {{לשכתב}} | ||
''"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי"''' הוא פיוט לפי סדר האל"ף בי"ת המתאר את תיאור חייו של רבי [[שמעון בר יוחאי]] ומעלותיו בדומה לפיוט הקדמון [[בר יוחאי]]. הוא מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו והדורות שלאחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא עוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר, טיהור העיר [[טבריה]], פטירתו והמקום שאותו בחר לו בגן עדן. כל בית בפיוט נחתם במילים "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי". ה[[פיוט]] התחבר ונכתב על ידי הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] המכונה [[בן איש חי]], הפיוט עוסק בדמותו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] שנחשב לאבי [[תורת הנסתר]] ושעל פי המסורת מייחסת לו את [[ספר הזוהר]]. מקובל על פי המסורת רבי יוסף חיים כי שר אותו בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר תרכ"ט. | '''"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי"''' הוא פיוט לפי סדר האל"ף בי"ת המתאר את תיאור חייו של רבי [[שמעון בר יוחאי]] ומעלותיו בדומה לפיוט הקדמון [[בר יוחאי]]. הוא מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו והדורות שלאחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא עוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר, טיהור העיר [[טבריה]], פטירתו והמקום שאותו בחר לו בגן עדן. כל בית בפיוט נחתם במילים "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי". ה[[פיוט]] התחבר ונכתב על ידי הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] המכונה [[בן איש חי]], הפיוט עוסק בדמותו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] שנחשב לאבי [[תורת הנסתר]] ושעל פי המסורת מייחסת לו את [[ספר הזוהר]]. מקובל על פי המסורת רבי יוסף חיים כי שר אותו בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר תרכ"ט. | ||
נהוג לשיר את הפיוט לאחר הדלקת המדורה לכבוד הרשב"י בליל ל"ג בעומר. | נהוג לשיר את הפיוט לאחר הדלקת המדורה לכבוד הרשב"י בליל ל"ג בעומר. | ||
לפיוט התחברו כמה ניגונים. | לפיוט התחברו כמה ניגונים. |
עריכות