ואמרתם כה לחי (פיוט): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
'''"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי"''' הוא פיוט לפי סדר האל"ף בי"ת המתאר את תיאור חייו של רבי [[שמעון בר יוחאי]] ומעלותיו בדומה לפיוט הקדמון [[בר יוחאי]]. הוא מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו והדורות שלאחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא עוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר, טיהור העיר [[טבריה]], פטירתו והמקום שאותו בחר לו בגן עדן. כל בית בפיוט נחתם במילים "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי". ה[[פיוט]] התחבר ונכתב על ידי הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] המכונה [[בן איש חי]], הפיוט עוסק בדמותו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] שנחשב לאבי [[תורת הנסתר]] ושעל פי המסורת מייחסת לו את [[ספר הזוהר]]. מקובל על פי המסורת רבי יוסף חיים כי שר אותו בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר תרכ"ט.
| כותרת = '''וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי'''
נהוג לשיר את הפיוט לאחר הדלקת המדורה לכבוד הרשב"י בליל ל"ג בעומר.
| תוכן = '''אִ'''ישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ
לפיוט התחברו כמה ניגונים.
 
==מילות הפיוט==
{{ציטוט|'''אִ'''ישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ
לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי


שורה 65: שורה 68:


'''תּ'''וֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ
'''תּ'''וֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ
הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי}}
| ניקוד = כן
 
}}
'''"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי"''' הוא פיוט לפי סדר האל"ף בי"ת המתאר את תיאור חייו של רבי [[שמעון בר יוחאי]] ומעלותיו בדומה לפיוט הקדמון [[בר יוחאי]]. הוא מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו והדורות שלאחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא עוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר, טיהור העיר [[טבריה]], פטירתו והמקום שאותו בחר לו בגן עדן. כל בית בפיוט נחתם במילים "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי". ה[[פיוט]] התחבר ונכתב על ידי הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] המכונה [[בן איש חי]], הפיוט עוסק בדמותו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] שנחשב לאבי [[תורת הנסתר]] ושעל פי המסורת מייחסת לו את [[ספר הזוהר]]. מקובל על פי המסורת רבי יוסף חיים כי שר אותו בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר תרכ"ט.
נהוג לשיר את הפיוט לאחר הדלקת המדורה לכבוד הרשב"י בליל ל"ג בעומר.
לפיוט התחברו כמה ניגונים.
==הפיוט בחב"ד==
==הפיוט בחב"ד==
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] תועד [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"] {{חב"ד אינפו}}.}} כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם{{הערה|שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.}} כי דעתו הייתה חיובית בעד הפיוטים ששרים לכבוד הרשב"י וכן לגבי הפיוט המפורסם [[ואמרתם כה לחי]].
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] תועד [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"] {{חב"ד אינפו}}.}} כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם{{הערה|שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.}} כי דעתו הייתה חיובית בעד הפיוטים ששרים לכבוד הרשב"י וכן לגבי הפיוט המפורסם [[ואמרתם כה לחי]].
שורה 79: שורה 78:
==לגבי תורת ופיוטי הבן איש חי באופן כללי אצל [[רבותינו נשיאנו]]==
==לגבי תורת ופיוטי הבן איש חי באופן כללי אצל [[רבותינו נשיאנו]]==
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].}}.
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].}}.
==הערות שוליים==
 
{{ל"ג בעומר}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט