משתמש:ב. א. א./ספרד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏הגירוש: ערך מועתק מויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏הגירוש: ערך מועתק מויקי)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 19: שורה 19:
המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי [[אברהם אבן דאוד|רבי אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: "כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת ה[[משי]], ו[אחד] מהם שמו היה ברוך, והם נשארו ב[[מרידה (ספרד)|מרידה]]".<ref>''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד'', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref>
המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי [[אברהם אבן דאוד|רבי אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: "כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת ה[[משי]], ו[אחד] מהם שמו היה ברוך, והם נשארו ב[[מרידה (ספרד)|מרידה]]".<ref>''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד'', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref>
===הגירוש===
===הגירוש===
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת [[ה'רנ"ב]] ([[1492]])  של [[יהודי]] ממלכות [[כתר קסטיליה|קסטיליה]] ו[[ממלכת אראגון|אראגון]] בספרד אשר סירבו ל[[התנצרות|התנצר]]. גירוש בתנאים שונים במקצת נגזר חמש שנים אחר כך, ב-[[ה'רנ"ז]] גם על יהודי [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, ב-[[1498]] ([[ה'רנ"ח]]) גורשו גם יהודי ממלכת [[ממלכת נווארה|נווארה]].  
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב ([[1492]])  של יהודי ממלכות כתר קסטיליה|קסטיליה וממלכת אראגון|אראגון בספרד אשר סירבו להתנצרות|התנצר. גירוש בתנאים שונים במקצת נגזר חמש שנים אחר כך, ב-[[ה'רנ"ז]] גם על יהודי [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, ב-[[1498]] ([[ה'רנ"ח]]) גורשו גם יהודי ממלכת ממלכת נווארה.  


הגירוש הוטל ב'''צו אלהמברה''' שנחתם בידי [[פרדיננד השני מלך ארגון|פרדיננד השני מלך אראגון]] ואשתו, המלכה [[איזבלה הראשונה מקסטיליה]], ב-31 במרץ 1492 ([[ג' בניסן]] הרנ"ב), ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת יהודים בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה ל[[נצרות|התנצר]] או לעזוב עד ל-31 ביולי ([[ז' באב]]).
הגירוש הוטל ב'''צו אלהמברה''' שנחתם בידי [[פרדיננד השני מלך ארגון|פרדיננד השני מלך אראגון]] ואשתו, המלכה [[איזבלה הראשונה מקסטיליה]], ב-31 במרץ 1492 ([[ג' בניסן]] הרנ"ב), ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת יהודים בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה ל[[נצרות|התנצר]] או לעזוב עד ל-31 ביולי ([[ז' באב]]).
4,800

עריכות

תפריט ניווט