משתמש:ב. א. א./גירוש ספרד: הבדלים בין גרסאות בדף

המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי [[אברהם אבן דאוד|רבי אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: "כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת ה[[משי]], ו[אחד] מהם שמו היה ברוך, והם נשארו ב[[מרידה (ספרד)|מרידה]]".<ref>''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד'', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref>

'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת [[ה'רנ"ב]] ([[1492]])  של [[יהודי]] ממלכות [[כתר קסטיליה|קסטיליה]] ו[[ממלכת אראגון|אראגון]] בספרד אשר סירבו ל[[התנצרות|התנצר]]. גירוש בתנאים שונים במקצת נגזר חמש שנים אחר כך, ב-[[ה'רנ"ז]] גם על יהודי [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, ב-[[1498]] ([[ה'רנ"ח]]) גורשו גם יהודי ממלכת [[ממלכת נווארה|נווארה]].  

בשנת [[1869]] בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש.

==השפעה על אירופה ועל העיירה ליובאוויטש==