4,697
עריכות
שורה 16: | שורה 16: | ||
בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה". | בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה". | ||
כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי [[כ"ו שבט]], דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות ל[[בית מנחם]], בסמיכות לבנין [[ | כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי [[כ"ו שבט]], דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות ל[[בית מנחם]], בסמיכות לבנין [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צעירי חב"ד באה"ק]], ובסמיכות ל-[[770]]. הרבי קיבל את התצלום מידו של ר' זושא, ומיד אמר: "שתהיה לך פרנסה בשפע!{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|זאלסט האבן א סאך פרנסה}}.}}" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי (באמצעות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) מענה בו הקיף את המילים ממכתבו: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד]. | ||
בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}. | בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}. |
עריכות