חלוקת משקה: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת תשד"מ החל הנוהג באופן קבוע שמכניסים לרבי בקבוקי לחיים לפני ההתוועדות, ובשבת פרשת תשא של אותה שנה התייחס הרבי בפומבי והבהיר עבור מה נועדה חלוקת המשקה ועבור אלו מטרות אין להכניס בקבוקים קודם השבת{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1BsB_C_dIgeH-1_HbFjvY4NKlsKmGCeIr/view סעיף טז, עמוד 1087].}}.

הסדר אצל הרבי הוא שלאחר ההכרזה על חלוקת המשקה, מעמיד המזכיר את הבקבוקים על השולחן, והרבי מוזג מעט מכל בקבוק אל הכוס האישית שלו העומדת על השולחן, ולאחר מכן מוזג בחזרה מעט מהכוס אל כל אחד מהבקבוקים.

כפי שהרבי הורה והדגיש פעמים רבות, הן מצד קדושת השבת והן מצד הטעם הפנימי של החלוקה, יש להתחיל ולחלק מהבקבוק לנוכחים בהתוועדות.

הרבי התייחס לחלוקת המשקה פעמים רבות, ומנה טעמים שונים בנוגע למטרה של החלוקה, והעיקריים שבהם: מצווה לפרסם עושי מצווה{{הערה|שבת פרשת תזריע מצורע ה'תנש"א.}}, לעורר גם אחרים לעשות{{הערה|שבת פרשת וישב תשמ"ז. התוועדויות חלק ב' עמוד 114 סעיף יט. שבת פרשת תצוה ה'תנש"א. ועוד.}}, להוסיף בכינוסים עבורם לוקחים את זכות הציבור של כל הנוכחים בהתוועדות זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1qQ2qLhfQw4tBMmA_FzyxmaZU3J7k7p_F/view התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 1865, שיחת שבת פרשת נשא], [https://drive.google.com/file/d/1oe5sG7eY_gGdpNfpnMllNcJlje7uyAq4/view שבת פרשת תצוה תשמ"ז, התוועדות עמוד 587].}}, ולהוסיף באחדות בני ישראל{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/10MdxW6p59yi7cysFze-K3fal3d9q-5FE/view שיחת שבת פרשת צו תשמ"ו, שיחות קודש סעיף כ"ח עמוד 930]. שבת פרשת בלק תשמ"ז התוועדויות חלק ד' עמוד 36 סעיף כז, [https://drive.google.com/file/d/1L2Z4sDjfnC0JirgCdVL2qjlZgqud9iTN/view שבת פרשת האזינו תשמ"ז התוועדויות חלק א' סעיף כ"א]. ועוד.}}.

מטבע הדברים, על פי רוב, השבתות של 'כינוס השלוחים' היו השבתות בהן הועמדו הכי הרבה בקבוקים בשל העובדה שרבים מן הנוכחים בהתוועדות היו שלוחים שתכננו מסיבות ודינרים במהלך השבוע הקרוב.

ככל הנראה השבת בה הועמד מספר הבקבוקים הגדול ביותר, היה בשבת פרשת תולדות ה'תנש"א, אז הועמדו חמישים בקבוקים, והחלוקה כולה ארכה כ-18 דקות{{הערה|יומן אראנו נפלאות עמוד 48. בפרשת נח של אותה שנה הועמדו 27 בקבוקים, ואף זה היה חריג. בשבתות רגילות עלו בין 5 ל-10 אנשים, ובשבתות מיוחדות עם הרבה אורחים היו בין 11 ל-20 בקבוקים.}}.

בין החסידים שעלו לקחת בקבוקי לחיים באופן קבוע, היה ר' [[שמעון גולדמן]] שלקח מידי שנה בקבוק עבור הדינר של גמ"ח שומרי שבת שבניהולו, ונהג לחבוש לראשו שטריימל ולספר סיפור חסידי בנוכחות הרבי. כמו כן ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] שעלה כמעט מידי שבוע לקחת בקבוק לחיים עבור ההתוועדויות של סיומי הלכות ב[[תקנת הרמב"ם היומי|לימוד הרמב"ם]]{{הערה|ככל הנראה קיבל את מספר הבקבוקים הרב ביותר מהרבי, ורובם שמורים אצלו עד היום.}}.

על פי רוב, בקבוקי הלחיים שחילק הרבי היו הבקבוקים שהוכנסו למזכירות לפני שבת, כשכל אחד היה אמור לקבל את הבקבוק שהכניס, אך בנוסף לבקבוקים שהוכנסו על ידי החסידים, העמידו [[מזכירות הרבי|חברי המזכירות]] בקבוקים נוספים (ברובם, בקבוקי 'סמירנוף' קטנים), ולעיתים הרבי חילק לחסידים דווקא מבקבוקים אלו{{הערה|כך לדוגמא העיד ר' [[מיכאל דורון]], שהכניס בקבוק גדול בקשר עם פעילותו בבסיס צה"ל ברמת דוד, אך לפועל, קיבל מהרבי בקבוק קטן.}}.