שינויים

הרב יקותיאל נולד ב[[כ"ג שבט]] [[תש"ז]] במחנה פליטים [[פוקינג]] שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקשואמו מרת לאה רחל לבית גולדשטיין, הגיע מבית של חסידי יהודי הונגריה למד בישיבת פערשבורג - חכמי לובלין ולאחר מכן בתולדות אהרון, ולאחר נישואיו עם רחל גרומן (נכדת ר' [[עמרם בלויא|עמרם בלוי]]), והסמכתו לרבנות החל לכהן כ[[מורה צדק]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, [[שבת]], והלכות חול המועד.

נחשב כתלמידו המובהק למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק ובהיותו בן 16 עבר לחצר תולדות אהרון, נהיה לחסידו של הרב [[שמואל וואזנר]], והיה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יעקב יצחק ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד. וכן זכה לשמש כמשב"ק אצל האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], וזכה להיות משמש בקודש אצל האדמו"ר.

בתחילת שנות הלמבשנת תשכ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות ובצעדים איטיים החל להפוך ו נשא את ביתו זוגתו מרת רחל לבית חב"די. תהליך זה נמשך עד לגרומן (בת הרב מנחם גרומן מתלמידי ישיבת תורת אמת, ונכדת הרב [[נסיעה לרביעמרם בלויא|נסיעתו לחצר הרבי]] בשנת [[תש"מעמרם בלוי]], אז נכנס ל[[יחידות]] אישית אצל הרבי יחד עם רעייתו, ולאחריה החליט באופן סופי להפוך לחסיד חב"ד מוצהר.)

במהלך הבעידודו של רבו האדמו"ר מתולדות אהרון, הוסמך לרבנות בין היתר אצל רבו המובהק הרב [[יחידותשמואל וואזנר]] הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב , והחל לכהן כ[[עמרם בלויאמורה צדק]] שנהג ללכת בתוקף בדרכובירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"דבפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע בדבר ההכרח בלימוד [[תורת החסידותשבת]] גם על ידי נשים, והלכות חול המועד.

כאשר עבר בחלוקת דולרים היה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יעקב יצחק ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד. בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות והחל להפוך את ביתו לבית חב"די. בשנת תשל"ד נכנס ליחידות אצל הרבי והחליט להתקשר לרבי, ולהיות חסיד חב"ד במוצהר. ומאז הגיע לרבי פעמים רבות ונכנס ליחידות עם בני ביתו. בשנת תשל"ו נכנס ליחידות עם ביתו חנה בילא ע"ה, אשר חלתה במחלה הנוראה, ונפטרה בחודש אייר שנה זו. הרב שמר על קשר עם הרופא של ביתו, וקישר אותו עם הרבי דבר שהפך את חייו לחיים על פי תורה ומצוות. בשנת [[תש"מ]] במהלך ה[[יחידות]] הרבי פנה לאשתו ואמר שרוצה לכתוב ספר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלויא]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע, בדבר ההכרח בלימוד [[תורת החסידות]] גם על הלכות שבת הרבי אמר ידי נשים. כששאל את רבותיו באיזה תחום להשקיע את כתיבת ההלכה, הציעו לו שמעטים אלו שכתבו לכתוב על הלכות חול המועד, ושיכתוב על חול המועדמטעם אשר מעטים אלו שעסקו בתחום זה קודם לכן, הספר זכה להסכמה מיוחדת מבעל המנחת יצחק אשר נמנע מכתיבת הסכמות בדרך כלל, את ההסכמה שלח הרב פרקש קיבל ההוראה והוציא את לרבי, וקיבל מענה אשר ההסכמה היתה לנחת רוח, הספר נשלח לרבי, ועל פי עדות המזכירים בחג הסמוך הרבי השתמש בספר בתדירות רבה. בחודש אלול שנת תשמ"ח נולדה לרב פרקש בת וקרא לה על שם [[חול המועד כהלכתוהרבנית חיה מושקא]]אך היא נפטרה בטרם עת, שנחשב כפורץ דרך בהלכות חול המועד בריכוז ההלכותביום ח"י לחודש חשוון תשמ"ט, והיא בת שלוש חודשים בלבד. בשנת תשע"ח נפטרה ביתו של הרב, ובהתמודדויות עם החיים המודרניםמרת רבקה ע"ה, שנים רבות היה היחיד מסוגווהיא בת עשרים ושמונה.

הרב שיכל בחייו שלוש בנותלרב בית הוראה בביתו אשר בירושלים, וכן הינו משמש רבה של קהילת מעייני ישראל המרכזית בירושלים.