שינויים

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל ]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ )[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" בתהילים ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה. את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[ חג השבועות ]] [[ תש"ל ]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.

בשנת [[תשל"א ]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[ אהרון מרדכי זילברשטרום ]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''

לשנת [[תשל"ג ]] התאים הרב [[ שלמה קונין ]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה {{הבהרה}} בשבת אחרי [[ ל"ג בעומר ]] לא שרוהושרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד ]] הלחין ר' [[בן ציון ]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.בחג ב[[חג השבועות ]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל [[ לתהילים לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה' והחזן ר' [[משה טלישבסקי ]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים בתשמב[[תשמ"ב ]]:

בשנת [[תשמ"ז ]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקר.

בשנת [[תשמ"ח ]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א ]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' פייטל לוין והוא היה מושר מדי שבת , לפי חלק מהמקורות {{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים ]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות .

גם ב[[ י"א ניסן ]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט ]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק .

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ ניחו"ח ]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].