719
עריכות
האדיטש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לפני השואה
| שורה 49: | שורה 49: | ||
במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו הרב [[נחום טרבניק]] היה רבו של [[כפר חב"ד]]) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת [[תרפ"ה]]. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק". | במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו הרב [[נחום טרבניק]] היה רבו של [[כפר חב"ד]]) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת [[תרפ"ה]]. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק". | ||
==ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל== | |||
המשפחה המרכזית בקהילה בשנות הפ' עד ש', הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג. | |||
ר' [[יוסף גנזבורג]], בן הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג, היה שומר האוהל בהאדיטש. ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש. | |||
שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה. | |||
חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג. | |||
ייסד וניהל סניף תומכי תמימים האדיטש. | |||
נרצח בשואה על ידי הנאצים. כל משפחתו נרצחו מלבד בת אחת ששרדה. | |||
===ישיבה מחתרתית=== | ===ישיבה מחתרתית=== | ||