23,454
עריכות
שלום חיים אשר כהנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד בשנת [[תרפ"ג]] באחלציחה שבגרוזיה לרב [[אליהו שמואל כהנוב]] ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של [[ראקשיק]]. | ||
בשנת [[תרצ"ט]] נכנס ללמוד בסניף של [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ב[[עיירה]] סינאקי{{הערה|יחד איתו למדו בישיבה ר' [[לייב שפירא]], [[משה מרוזוב]] והאחים [[שלום בער שאנאוויץ|שלום בער]] ו[[אייזיק שאנאוויץ]].}}, ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. | בשנת [[תרצ"ט]] נכנס ללמוד בסניף של [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ב[[עיירה]] סינאקי{{הערה|יחד איתו למדו בישיבה ר' [[לייב שפירא]], [[משה מרוזוב]] והאחים [[שלום בער שאנאוויץ|שלום בער]] ו[[אייזיק שאנאוויץ]].}}, ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
כשהגיע ל[[פראג]], בשלהי הקיץ של שנת [[תש"ו]], מונה על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב [[יהודה חיטריק]] וגיסו ר' [[חיים חייקין]]. | כשהגיע ל[[פראג]], בשלהי הקיץ של שנת [[תש"ו]], מונה על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב [[יהודה חיטריק]] וגיסו ר' [[חיים חייקין]]. | ||
אחרי | אחרי נדודים שונים הגיע ל[[פריז]] שם שהה בשנת [[תש"ז]] בשעת ביקורו של הרבי במקום{{הערה|ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשכ"ו]] אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על יין של 96% אלכוהול בפריז בתש"ז.}}, | ||
בתקופה זו זכה ללוות את הרבי למקומות שונים. | בתקופה זו זכה ללוות את הרבי למקומות שונים. | ||
בסיון תש"ז היה אמור להפליג ל[[ארה"ב]], אך במקום זאת ויתר על כרטיסו כדי ש[[הרבנית חנה]] [[הרבי|ובנה]] יוכלו לחזור יחדיו. כאות להערכתו, השאיל לו הרבי מכתב בן כמה עשרות עמודים שכתב חותנו, [[הרבי השישי]], בכדי שיוכל לקרוא זאת במהלך הפלגתו מאוחר יותר לארה"ב. מכתב נדיר זה, המכונה "לנגר בריוו" , או "[[המכתב הארוך]]", מספר את סיפורו הדרמטי של הדור הקדום של חסידי הבעש"ט. | |||
מכתב נדיר זה, המכונה " | |||
בקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים ש[[הרש"ג]] סידר להם אשרות כניסה ל[[ארצות הברית]]{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' [[עזריאל חייקין]], ר' [[הירש'ל חיטריק]], ור' [[אהרון זאקאן]].}}, והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]. | בקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים ש[[הרש"ג]] סידר להם אשרות כניסה ל[[ארצות הברית]]{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' [[עזריאל חייקין]], ר' [[הירש'ל חיטריק]], ור' [[אהרון זאקאן]].}}, והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]. | ||
בהמשך המשיך לשמור על קשר עם הרבנית חנה גם בהגיעו לארה''ב, ליווה אותה למקומות שונים, ושימש כעדה בטקס ההתאזרחות שלה בארה"ב | בהמשך המשיך לשמור על קשר עם הרבנית חנה גם בהגיעו לארה''ב, ליווה אותה למקומות שונים, ושימש כעדה בטקס ההתאזרחות שלה בארה"ב בתשי"ג. | ||
עם סיום חוק לימודיו בשנת [[תשי"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]]. | עם סיום חוק לימודיו בשנת [[תשי"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]]. | ||