2,862
עריכות
נענוע בתורה ובתפילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←נענוע בתפילה: הגהה, תקלדה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[מנהג]] [[יהודי]] נפוץ הוא '''נענוע''' ה[[גוף]] (ב[[אידיש]]: "שאקלען זיך") בשעת [[לימוד התורה]] וה[[תפילה]]. | |||
[[מנהג]] [[יהודי]] נפוץ הוא '''נענוע''' ה[[גוף]] בשעת [[לימוד התורה]] וה[[תפילה]]. | |||
==נענוע בלימוד== | ==נענוע בלימוד== | ||
בספר ה[[זהר]] [[פרשת פנחס]]{{הערה|חלק ג ריח, ב.}} נאמר שאחד הדברים בהם [[בני ישראל]] מובדלים משאר [[אומות העולם]] הוא נענועם בשעת לימוד התורה. וההסבר לכך הוא, מצד ה[[נשמה]] שבהם המתגלית בשעת הלימוד ומתנענעת כ[[נר]] מרגע הידלקו ללא הפסקה, כמו שכתוב{{הערה|משלי כ, כז.}} {{ציטוטון|נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם}}{{הערה|ראו [[תניא פרק י"ט]].}}. המפרשים לומדים מהפסוק {{ציטוטון|וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ}}{{הערה|[[פרשת יתרו]] כ, טו.}}, שכמו [[בני ישראל]] שנרתעו לאחוריהם בשעת [[מתן תורה]], כך בשעת הלימוד יש להתנענע{{הערה|[[בעל הטורים]] ומושב זקנים מבעלי ה[[תוספות]] על הפסוק. [[אבודרהם]] סדר תפילות החול, ברכות התורה, א.}}. וכך נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|שם=רמא|1= ה[[רמ"א]] ב[[שולחן ערוך]] סימן מח, א. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שם סעיף ג.}}. | בספר ה[[זהר]] [[פרשת פנחס]]{{הערה|חלק ג ריח, ב.}} נאמר שאחד הדברים בהם [[בני ישראל]] מובדלים משאר [[אומות העולם]] הוא נענועם בשעת לימוד התורה. וההסבר לכך הוא, מצד ה[[נשמה]] שבהם המתגלית בשעת הלימוד ומתנענעת כ[[נר]] מרגע הידלקו ללא הפסקה, כמו שכתוב{{הערה|משלי כ, כז.}} {{ציטוטון|נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם}}{{הערה|ראו [[תניא - פרק י"ט]]. ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת מקץ]] [[תשי"ג]] הזכיר [[הרבי]], שזו אחת הטענות שטענו נגד הזהר.}}. המפרשים לומדים מהפסוק {{ציטוטון|וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ}}{{הערה|[[פרשת יתרו]] כ, טו.}}, שכמו [[בני ישראל]] שנרתעו לאחוריהם בשעת [[מתן תורה]], כך בשעת הלימוד יש להתנענע{{הערה|[[בעל הטורים]] ומושב זקנים מבעלי ה[[תוספות]] על הפסוק. [[אבודרהם]] סדר תפילות החול, ברכות התורה, א.}}. וכך נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|שם=רמא|1= ה[[רמ"א]] ב[[שולחן ערוך]] סימן מח, א. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שם סעיף ג.}}. | ||
בספר [[הכוזרי]] שואל מלך כוזר את החבר: "היודע אתה סיבה לדבר שהיהודים מתנועעים בעת קריאתם בספרים עבריים?" תשובתו של החבר היא שבעבר אנשים רבים היו קוראים מספר אחד, וכל אחד היה צריך למצא את הזווית לראות את הכתוב, ולכן היו עולים ויורדים. ומתוך שהבנים ראו מיעשה אבותם עושים כך - ההתנדנדות הפכה לנוהג מקובל בשעת הלימוד{{הערה|כוזרי מאמר שני סימנים עט - פ.}}. | בספר [[הכוזרי]] שואל מלך כוזר את החבר: "היודע אתה סיבה לדבר שהיהודים מתנועעים בעת קריאתם בספרים עבריים?" תשובתו של החבר היא שבעבר אנשים רבים היו קוראים מספר אחד, וכל אחד היה צריך למצא את הזווית לראות את הכתוב, ולכן היו עולים ויורדים. ומתוך שהבנים ראו מיעשה אבותם עושים כך - ההתנדנדות הפכה לנוהג מקובל בשעת הלימוד{{הערה|כוזרי מאמר שני סימנים עט - פ.}}. | ||
[[הרבי]] מדמה על-פי [[חסידות]] את הנענוע בשעת הלימוד לנענוע ה[[לולב]], המסמל מתוך [[ארבעת המינים]] את [[לימוד התורה]]. לימוד | [[הרבי]] מדמה על-פי [[חסידות]] את הנענוע בשעת הלימוד לנענוע ה[[לולב]], המסמל מתוך [[ארבעת המינים]] את [[לימוד התורה]]. לימוד המתמקד רק בהבנת ה[[שכל]] שבתורה הוא ללא תנועה המסמלת התלהבות, והתנועה אף יכולה להפריע בריכוז. אך כש[[יהודי]] מכיר בכך שזוהי [[חכמה|חכמת]] ה', [[נשמה|נשמתו]] מתחברת לשרשה ומתעלה עוד ועוד, דבר המצית געגועים בנשמה ושאיפה ל[[דביקות|דבוק]] בקב"ה עד כדי דבקות מוחלטת. מטרת נענוע הלולב הוא להזכיר את ההתלהבות הנובעת מהכרה ב[[קדושה|קדושת]] התורה. הנענועים רומזים אף לדרך הלימוד: ב[[לימוד התורה]] יש להתקדם כל הזמן ולגלות בה עומקים נוספים. מהלך הלימוד דומה לנענועים - כמו ה[[פלפול]] ה[[תלמוד]]י המכיל סברות לכאן ולכאן והלומד כמו מיטלטל מצד אל צד, ורק לבסוף הוא מגיע אל המסקנה האמיתית{{הערה|שם=לקוש|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ד' עמוד 1162 ואילך.}}. מטעם זה מסיק הרבי כי עיקר הנענוע הוא בתורה יותר מב[[תפילה]] (וראו פיסקה: נענוע בתפילה){{הערה|[[הנחה]] [[בלתי מוגה]] מהשיחה - [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ"ג]], [[שיחות קודש]] עמוד 27. ראו בעמוד 26 שבאמצע הביאור הכריז הרבי: {{ציטוטון|נו! שאקעלט זיך!}}}} | ||
הרבי מוסיף, כי 'נענוע' זה קיים ב[[נשמה]] רק על-ידי התלבשותה ב[[גוף]], כי בהיות למעלה היא היתה בדרגת "עומדים" ורק על-ידי עבודתה נוסף בה מעלת "מהלכים", שהיא מתעלה עוד ועוד [[בלי גבול]]{{הערה|שם=לקוש}}. | |||
בהתוועדות מיוחדת עם [[תמימים|תלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים 770]] בשנה שקדמה ל[[קבלת הנשיאות]], תבע מהם [[הרבי]] שיהיה ניכר עליהם שהם נבדלים מה[[עולם]], וסיפר: {{ציטוטון|בעת בוא [[הרבי הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר]] ל[[ארצות הברית]] היו טענות נגדו (לא על עצם הלימוד, כי אם) על העדר הסדר ומשטר על-פי [[הנחות העולם|מנהג העולם]] שבהנהגת הישיבה. זוהי הנהגה פראית ("אַ ווילדע הנהגה") – טענו נגדו – שמפחיתה ומוזילה ("עס מאַכט ביליג") את ערכה של הסביבה כולה. יהודי אחד – [[יראת שמים|ירא שמים]] דוקא – כתב לכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שהלימוד בישיבה כשלעצמו טוב הוא, שילמדו אפילו עשרים שעות ביממה, אבל הלימוד צ"ל באופן של סדר, ומה צריכים להתנועע ("שאָקלען זיך") ולצעוק בעת הלימוד? ולמה לא יקבעו הסדר הנהוג בעולם שכאשר תלמיד אחד רוצה לשאול שאלה צריך להורות באצבעו תחילה, וכיו"ב. אבל האמת היא, כאמור, שצריך להיות באופן של הבדלה מהעולם, למעלה מהגבלה}}{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2937048/jewish/-.htm#footnote*a2937048 שיחת ליל [[ב' אייר]] [[תש"י]]].}}. | |||
==נענוע בתפילה== | ==נענוע בתפילה== | ||
כך גם בשעת התפילה נהוג להתנענע, וסמך לדבר מהפסוק: {{ציטוטון|כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ}}{{הערה|תהלים לה, י.}}.{{הערה|שם=רמא}}{{הערה|ראו [[משנה ברורה]] סימן צה, סעיף-קטן ז.}} אך יש אומרים שיש בכך חוסר כבוד בעמידה לפני המלך, ויש לעמוד בלא תנועה כבתפילת [[חנה]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו, סימן קיג, וכן בעשרה מאמרות, מאמר אם כל חי א לג ובאלפסי זוטא, ברכות פרק חמישי.}}. ה[[של"ה]] מדגיש שהדבר אף יכול לבלבל את הכונה, ולכן יש לעשות זאת רק ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[ברכות קריאת שמע]], אך לא בתפילת [[שמונה עשרה]], שאז עומדים לפני המלך, [[הקב"ה]]{{הערה|חלק עשרת הדברות, מסכת תמיד, נר מצוה, כ"א.}}. אך עדיין יש לנוע קצת לפני סיום כל ברכה, לקיים את הכתוב {{ציטוטון|מִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא}}{{הערה|[[ספר מלאכי]] ב, ה.}}. ל[[הלכה]] נפסק שהעיקר בתפילה הוא הכוונה, ולכן יש להתפלל בצורה שתעורר את הכוונה: אלו שנענוע מסייע לכוונתם בתפילה יעשו זאת, ואלו שלא יתפללו בעמידה{{הערה|[[מגן אברהם]] ל[[שולחן ערוך]] סימן מח. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שם סעיף ג. וראו [[פרי מגדים]], ו[[משנה ברורה]] שם סעיף-קטן ה', כף החיים סעיף-קטן ז'.}}. | כך גם בשעת התפילה נהוג להתנענע, וסמך לדבר מהפסוק: {{ציטוטון|כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ}}{{הערה|שם=עצמותי|1=תהלים לה, י.}}.{{הערה|שם=רמא}}{{הערה|ראו [[משנה ברורה]] סימן צה, סעיף-קטן ז.}} אך יש אומרים שיש בכך חוסר כבוד בעמידה לפני המלך, ויש לעמוד בלא תנועה כבתפילת [[חנה]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו, סימן קיג, וכן בעשרה מאמרות, מאמר אם כל חי א לג ובאלפסי זוטא, ברכות פרק חמישי.}}. ה[[של"ה]] מדגיש שהדבר אף יכול לבלבל את הכונה, ולכן יש לעשות זאת רק ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[ברכות קריאת שמע]], אך לא בתפילת [[שמונה עשרה]], שאז עומדים לפני המלך, [[הקב"ה]]{{הערה|חלק עשרת הדברות, מסכת תמיד, נר מצוה, כ"א.}}. אך עדיין יש לנוע קצת לפני סיום כל ברכה, לקיים את הכתוב {{ציטוטון|מִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא}}{{הערה|[[ספר מלאכי]] ב, ה.}}. ל[[הלכה]] נפסק שהעיקר בתפילה הוא הכוונה, ולכן יש להתפלל בצורה שתעורר את הכוונה: אלו שנענוע מסייע לכוונתם בתפילה יעשו זאת, ואלו שלא יתפללו בעמידה{{הערה|[[מגן אברהם]] ל[[שולחן ערוך]] סימן מח. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שם סעיף ג. וראו [[פרי מגדים]], ו[[משנה ברורה]] שם סעיף-קטן ה', כף החיים סעיף-קטן ז'.}}. | ||
ה[[בעל שם טוב]] מסביר, שב[[תפילה]] [[דביקות|מתדבקים]] ב[[שכינה]], ולכן בהתחלה צריך לנוע מתוך התלהבות והתעוררות, אך אחר כך, כאשר כבר דבוקים בשכינה, עומדים בלי נענוע{{הערה|[[צוואת הריב"ש]] סימן סח.}}. כמו כן [[משל|המשיל]] זאת לאדם הטובע בנהר שעושה גם תנועות משונות בכדי לצאת מן המים. וכך כאשר מתפלל יהודי בתנועות אין [[ליצנות|להתלוצץ]] עליו, כי הוא מציל את עצמו מה[[קליפות]] המנסות לבלבלו בכוונת התפילה{{הערה|כתר שם טוב חלק א' סימן קפג.}}. אך מי שנמצא במדריגה נעלית ב[[עבודת ה']] אינו צריך לנוע, כי הוא כבר בדביקות בה'{{הערה|[[צוואת הריב"ש]] סימן סח. קה.}}. | |||
==השפעה על ה[[גוף]] - [[דירה בתחתונים]]== | |||
מהפסוק {{ציטוטון|עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה}}{{הערה|[[ספר שמואל]] ב כג, ה.}} למדים [[חז"ל]], ש"אם [התורה] ערוכה ב[[גוף|רמ"ח איברים]] שלך משתמרת, ואם לאו אינה משתמרת{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}}. מבאר זאת [[הרבי]], שכדי להשלים את ה[[דירה בתחתונים]] לימוד התורה צריך להשפיע גם על [[גשמיות]] ה[[מוח]] ואף על שאר חלקי הגוף, ודבר זה מתבטא במנהג להתנענע בשעת הלימוד, שאז "כל עצמותי תאמרנה"{{הערה|שם=עצמותי}} (ראו פיסקה נענוע בתפילה){{הערה|הרבי מעיר, שב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מובא פסוק זה בנוגע לתפילה, כמובא בפיסקה נענוע בתפילה, אך ב[[תניא]] [[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]] הובא בנוגע ללימוד התורה.}}. | |||
ומעיר הרבי: {{ציטוטון|אף על פי שלכאורה תנועת הגוף מבלבלת '''להתעמקות''' ולהתעסק בדבר שכל, ויתירה מזו: אפילו [[תלמיד]]ים לפני [[רב]]ם מתנענעים, אף-על-פי ש"מורא רבך כמורא שמים"{{הערה|[[פרקי אבות]] ד, יב.}}, ועל-דרך-זה בשעת התפילה כשעומדים {{מונחון|כעבדא קמיה מרא|כעבד לפני אדונו}}{{הערה|לשון ה[[גמרא]] [[מסכת שבת]] י, א.}} [ו{{מונחון|מאן דמחוי במחוג קמי [[מלך|מלכא]]|מי שמרמז בתנועותיו לפני המלך}} כו' הרי-זה מרידה במלכות{{הערה|[[מסכת חגיגה]] ה, ב.}}, ועל-אחת-כמה-וכמה לעמוד לפני מלך ולהתנענע...] - כיון שהשלימות ב[[לימוד התורה]] ו[[עבודת התפלה]] כאשר העבודה חודרת ופועלת גם בגוף הגשמי}}{{הערה|[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת ואתחנן]] [[י"ג אב]] [[תש"נ]] - [[התוועדויות]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59252&st=&pgnum=142 חלק ד' עמוד 120].}}. | |||
==צורת הנענוע== | ==צורת הנענוע== | ||
| שורה 22: | שורה 30: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] היה מתגלגל על הרצפה בשעת התפילה{{הערה|[[הרבי]], שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]].}}. | [[אדמו"ר הזקן]] היה מתגלגל על הרצפה בשעת התפילה{{הערה|[[הרבי]], שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]].}}. | ||
[[הרבי]] בשנים קודמות יותר נהג להתנענע מעט מאוד בשעת התפילה, ועם השנים פסק להתנענע כמעט לגמרי | [[הרבי]] בשנים קודמות יותר נהג להתנענע מעט מאוד בשעת התפילה מצד לצד, ועם השנים פסק להתנענע כמעט לגמרי אלא נשען רוב התפילה על השולחן (שטענדער){{הערה|ראו [[מעשה מלך]] חלק א פרק ג סעיף י'.}}{{מקור}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||