7,150
עריכות
תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נשמות שכבר היו בעולם בגלגול
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 143: | שורה 143: | ||
הזהר{{הערה|ח"א קלא, א."אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח"כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום"}} מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בניצוץ בגוף {{הערה|(כמו שמצינו בזוהר ח"ג קמד, ב. ועד"ז בב"מ פה, ב: "אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א"ל מ"ט נגה לי' למר, א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב", שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב"י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא, אבל ניצוץ ממנו יכול להיות בשני מקומות באותו זמן, כמו שמצינו בברית (פרדר"א פכ"ט. וראה זח"א צג, א ובליל פסח), {{דרושה הבהרה|}}}}, ומתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר. | הזהר{{הערה|ח"א קלא, א."אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח"כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום"}} מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בניצוץ בגוף {{הערה|(כמו שמצינו בזוהר ח"ג קמד, ב. ועד"ז בב"מ פה, ב: "אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א"ל מ"ט נגה לי' למר, א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב", שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב"י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא, אבל ניצוץ ממנו יכול להיות בשני מקומות באותו זמן, כמו שמצינו בברית (פרדר"א פכ"ט. וראה זח"א צג, א ובליל פסח), {{דרושה הבהרה|}}}}, ומתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר. | ||
יש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה"פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו, אבל לדעת רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ"ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה"ז שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי"ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה"פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו"ד ושך עה"ת) תורת שלום (סה"ש ע'211) וזלה"ק (בתרגום מאידיש) "בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד" ועוד}} הפירושים כל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר, מכיוון שלכל חלק מהנשמה יש מהות שלמה (כמו שבתחילת [[בריאת האדם]] [[אדם הראשון]]{{דרושה הבהרה|}} חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים, כך גם בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלמה של נשמה שיכולה להחיות גוף שלם). | |||
כפי שמסביר ה[[זהר]] במקום אחר{{הערה|ח"ב ק, א, וז"ל - "ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע"ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב"ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'", ועכצ"ל ש"(קב"ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום". וראה זח"ג שח, סע"א. תקו"ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}} שכיון ש"אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה" מוכרח שכל גוף יקום, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו'). | |||
וביאור כוונת שאלת הזהר: הוא במקרה שבשני הגלגולים עסקו באותו מצוה ובררו אותו חלק של הנשמה, (שזוהי בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת"ח) באיזה גוף תתלבש אותו חלק של הנשמה, ועל זה ענו בזהר שתתלבש בהגוף שפעל עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש"ג יו"ד אדר תשל"ד, שיחות קודש תשל"ד (בהוספות) ותורת מנחם תשל"ד.}}. | וביאור כוונת שאלת הזהר: הוא במקרה שבשני הגלגולים עסקו באותו מצוה ובררו אותו חלק של הנשמה, (שזוהי בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת"ח) באיזה גוף תתלבש אותו חלק של הנשמה, ועל זה ענו בזהר שתתלבש בהגוף שפעל עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש"ג יו"ד אדר תשל"ד, שיחות קודש תשל"ד (בהוספות) ותורת מנחם תשל"ד.}}. | ||