תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 79: שורה 79:
בנוסף מבואר{{הערה|לקוטי שיחות חכ"א (סעי' ט).}} שנצחיות עצם הלוז הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע"פ הלכה (ש"בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו"{{הערה|רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ד ה"א}}) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו"כ ע"י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.
בנוסף מבואר{{הערה|לקוטי שיחות חכ"א (סעי' ט).}} שנצחיות עצם הלוז הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע"פ הלכה (ש"בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו"{{הערה|רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ד ה"א}}) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו"כ ע"י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.


===תחה"מ - חלק מתכונת הגוף===
===תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף===


בשו"ת הלכות קטנות{{הערה|ח"א סי' קל"ח}} מבאר שתחיית המתים הוא ענין טבעי וכמארז"ל "דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן", ועפ"ז מבאר הגר"ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק "יחיו מתיך" ולא "יקומון מתיך", מפני שטבע הגוף שיקום.
בשו"ת הלכות קטנות{{הערה|ח"א סי' קל"ח}} מבאר שתחיית המתים הוא ענין טבעי וכמארז"ל "דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן", ועפ"ז מבאר הגר"ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק "יחיו מתיך" ולא "יקומון מתיך", מפני שטבע הגוף שיקום.


ועפ"ז מבאר הרבי למה השאלה של "אנשי אלכסנדריה" אם "צריכין הזאה" הם שאלו דוקא בנוגע מתים לע"ל ולא בנוגע תחה"מ של בן השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד"ה מתים נדה ע סע)}}, שבבן השונמית היתה התחי' ע"י נס שהתהפך ממציאות מת למציאות חי: "וההסברה{{הערה|הערה 88 שם}} בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו". ע"כ.
====שלא כתחיית בן השונמית שהיה נס====
ועפ"ז מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חי"ח חוקת ב' הערה 88 - "וההסברה בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו".}} למה השאלה של "אנשי אלכסנדריה" אם "צריכין הזאה" הם שאלו דוקא בנוגע מתים לע"ל ולא בנוגע תחה"מ של בן השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד"ה מתים נדה דף ע' סע"ב)}}, שבבן השונמית היתה התחי' ע"י נס וכגוף חדש, משאלעתיד לבוא שהגוף שתחיה קשור לגופם הישן (שמת).


====למה לזכך הגוף אם סופו לחזור לעפר====
על פי המבואר שה"לוז" (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכולה להתעורר - מדוע מוטל על היהודי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|שהיותו של הגוף נפסד בצאת הנפש ממנו איננו ענין שהתחדש בו אלא כנאמר עפר אתה ואל עפר תשוב שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב" שכיון ש"שינוי ההוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"?  
על פי המבואר שה"לוז" (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכולה להתעורר - מדוע מוטל על היהודי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|שהיותו של הגוף נפסד בצאת הנפש ממנו איננו ענין שהתחדש בו אלא כנאמר עפר אתה ואל עפר תשוב שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב" שכיון ש"שינוי ההוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"?  


ומתרץ שכיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה" שלכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו"אל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד"{{הערה|ומוסיף ד"כיון ש"ובנו בחרת" הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש"שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי" הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית".ועיי"ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא "בשביל התורה ובשביל ישראל" ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התןמ"צ שמההעלמות והסתרים שרינם מציאות האמיתי וכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה"ק}}.
ומתרץ שכיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה" שלכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו"אל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד"{{הערה|ומוסיף ד"כיון ש"ובנו בחרת" הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש"שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי" הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית".ועיי"ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא "בשביל התורה ובשביל ישראל" ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התןמ"צ שמההעלמות והסתרים שרינם מציאות האמיתי וכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה"ק}}.


====תכונת התחיה מצד בחירת העצמות====
ומה שמבואר בחסידות{{הערה|ד"ה ג"ח עת"ר ד"ה יחייגו מיומיים תש"א ' ועוד}} בפירוש "מחי' מתים ברחמים רבים" שמה שצריך שתחה"מ יומשך מבחינת "רחמים רבים" דעצמות אוא"ס דוקא, הוא לפי שלגבי עצמות אוא"ס "מות וחיים שוים" ומשום זה גם המת יכול לחיות, והרי מזה מוכח לכאורה שגם בעת התחי' יהיה הגוף מצד עצמו מת ורק שמצד עצמות אוא"ס גם המת יחיה?
ומה שמבואר בחסידות{{הערה|ד"ה ג"ח עת"ר ד"ה יחייגו מיומיים תש"א ' ועוד}} בפירוש "מחי' מתים ברחמים רבים" שמה שצריך שתחה"מ יומשך מבחינת "רחמים רבים" דעצמות אוא"ס דוקא, הוא לפי שלגבי עצמות אוא"ס "מות וחיים שוים" ומשום זה גם המת יכול לחיות, והרי מזה מוכח לכאורה שגם בעת התחי' יהיה הגוף מצד עצמו מת ורק שמצד עצמות אוא"ס גם המת יחיה?


מבאר הרבי דמכוין ש"בנו בחרת" שבחירת העצמות היא בהגוף גופא, הרי גם ההמשכה שמצד עצמות שלגביו "מות וחיים שוים" שייכת להגוף ובפנימיותו{{הערה|"ע"ד המבואר בלקו"ש ח"ה (ע' 246) ס"ט בענין "לשמש את קוני" עיי"ש" {לקו"ש ח"ו ע' 85 הערה 33)}}
מבאר הרבי דמכוין ש"בנו בחרת" שבחירת העצמות היא בהגוף גופא, הרי גם ההמשכה שמצד עצמות שלגביו "מות וחיים שוים" שייכת להגוף ובפנימיותו.{{הערה|לקו"ש ח"ו (ע' 85 הערה 33) ומוסיף שהוא "ע"ד המבואר בלקו"ש ח"ה (ע' 246) ס"ט בענין "לשמש את קוני" עיי"ש".}}


===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
190

עריכות

תפריט ניווט