190
עריכות
תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נשמות שבאו בגלגול בעולם הזה כמה פעמים
| שורה 96: | שורה 96: | ||
הרדב"ז{{הערה|מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב"ז ע' קצט.}} וש"ך על התורה{{הערה|פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות.}} מיוסד על הזהר{{הערה|דלקמן}} כותבים שהנשמה תתחלק לכמה ניצוצות וכמדליק מנר לנר. | הרדב"ז{{הערה|מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב"ז ע' קצט.}} וש"ך על התורה{{הערה|פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות.}} מיוסד על הזהר{{הערה|דלקמן}} כותבים שהנשמה תתחלק לכמה ניצוצות וכמדליק מנר לנר. | ||
בא' המקורות הזהר{{הערה|ח"א קלא, א."אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח"כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום"}} מקשה דלכאורה כיון שמדובר בנשמה שמלובש בגוף הרי צריך להיות מהות הנשמה ומהות הנשמה אי אפשר להתחלק (כמו שמצינו{{הערה|בזוהר ח"ג קמד, ב. ועד"ז בב"מ פה, ב: "אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א"ל מ"ט נגה לי' למר, א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב"}} שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב"י | בא' המקורות הזהר{{הערה|ח"א קלא, א."אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח"כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום"}} מקשה דלכאורה כיון שמדובר בנשמה שמלובש בגוף הרי צריך להיות מהות הנשמה ומהות הנשמה אי אפשר להתחלק (כמו שמצינו{{הערה|בזוהר ח"ג קמד, ב. ועד"ז בב"מ פה, ב: "אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א"ל מ"ט נגה לי' למר, א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב"}} שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב"י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא, אבל ניצוץ ממנו יכול להיות בשני מקומות באותו זמן, כמו שמצינו בברית{{הערה|פרדר"א פכ"ט. וראה זח"א צג, א}} ובליל פסח), ומתרץ שיתלבש בגוף (האחרון) שזיכך ביותר. ויש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה"פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו אבל רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ"ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה"ז שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי"ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה"פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו"ד ושך עה"ת) תורת שלום (סה"ש ע'211) וזלה"ק (בתרגום מאידיש) "בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד" ועוד}} המפרשים שכל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר כי כל חלק מהנשמה יש לו מהות שלם (ע"ד שמצינו שבתחילת בריאת האדם ה"ה חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים, שעד"ז בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלם של נשמה שיכול להחיות גוף שלם. | ||
וכן מפורש ב[[זהר]] במק"א{{הערה|ח"ב ק, א, וז"ל - "ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע"ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב"ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'", ועכצ"ל ש"(קב"ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום". וראה זח"ג שח, סע"א. תקו"ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}} דכיון ד"אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה" מוכרח שכל גוף תקום, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו'). | וכן מפורש ב[[זהר]] במק"א{{הערה|ח"ב ק, א, וז"ל - "ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע"ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב"ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'", ועכצ"ל ש"(קב"ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום". וראה זח"ג שח, סע"א. תקו"ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}} דכיון ד"אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה" מוכרח שכל גוף תקום, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו'). | ||