תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 115: שורה 115:
ואפילו בנוגע כרת דע"ז וכיו"ב שאמרז"ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} "הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה"ז ותכרת לעוה"ב" {{הערה|וכן פסק ברמב"ם בהל' תשובה רפ"ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש"יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין"){{הערה|ר"ה (יז,א) וע"ז מיוסד הרמב"ן ש"הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'"}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו"ת להאריז"ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ"ו וז"ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו"ד ח"ה פ"א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ"ל הם בכתה הששית ומסיים וז"ל "גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא"כ יסורין וגיהנם כלים" עכ"ל. וככל הנ"ל הוא גם בס' עמה"מ ש' תקוני התשובה פ"ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז"ל "נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'" ושם בשער קרית ארבע פקנ"ב מוסיף ביאור וז"ל "אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג"ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים"}}
ואפילו בנוגע כרת דע"ז וכיו"ב שאמרז"ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} "הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה"ז ותכרת לעוה"ב" {{הערה|וכן פסק ברמב"ם בהל' תשובה רפ"ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש"יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין"){{הערה|ר"ה (יז,א) וע"ז מיוסד הרמב"ן ש"הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'"}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו"ת להאריז"ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ"ו וז"ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו"ד ח"ה פ"א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ"ל הם בכתה הששית ומסיים וז"ל "גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא"כ יסורין וגיהנם כלים" עכ"ל. וככל הנ"ל הוא גם בס' עמה"מ ש' תקוני התשובה פ"ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז"ל "נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'" ושם בשער קרית ארבע פקנ"ב מוסיף ביאור וז"ל "אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג"ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים"}}


ומ"ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג"פ אין לו תקנה מבואר בשל"ה{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו"א) בשם מהר"ש אלקב"ץ וז"ל - "ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז"ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב"י ע"ה חשב שהוא ז"ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז"ל הקריב מציאותו" עכ"ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ"א) "כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ"א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח"ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז"ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח"כ הם י"ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו" עכ"ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ"א אבל עדיין יש לו תקנה ע"י גלגול בבהמות וכיו"ב עד שיתוקן.
ומ"ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג"פ אין לו תקנה מבואר ב[[של]]{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו"א) בשם מהר"ש אלקב"ץ וז"ל - "ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז"ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב"י ע"ה חשב שהוא ז"ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז"ל הקריב מציאותו" עכ"ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ"א) "כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ"א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח"ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז"ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח"כ הם י"ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו" עכ"ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ"א אבל עדיין יש לו תקנה ע"י גלגול בבהמות וכיו"ב עד שיתוקן.


המובא לעיל מיוסד ברובו על מכתב ארוך{{הערה|אג"ק ח"א עמ'קמא-קנג}} מהרבי שמבאר מ"ש בחסידות שכל אחד מישראל יזכה לתחה"מ, שמוכיח במכתב 1)שהדבר אפשרי 2)וגם שרואים מחז"ל שכן יהיה 3)ושמוכרח שיהיה כן 4)ובסוף מתרץ כל המארז"ל שנראים סותרים לזה, והביאור במכתב מיוסד על נצחיות הנשמה, אבל במכתב{{הערה|אגרות קודש ח"ב עמ' עג}} שכתב הרבי שנתיים אח"כ מציין הרבי למכתב הנ"ל ומוסיף{{הערה|בהערה 15}} - "זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה"ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז"ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו", ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז"ל והמד"ש ועה"מ) ואינו צריך להגיע ל"אוצרות של צדקה", ועל כרחך שה"אוצרות" הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ"י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה"מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד"אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון" כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ"פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד"אלו שאין להם חלק וכו'") וכפירוש הפשוט ב"כל ישראל יש להם חלק וכו'" - נשמה בגוף.
המובא לעיל מיוסד ברובו על מכתב ארוך{{הערה|אג"ק ח"א עמ'קמא-קנג}} מהרבי שמבאר מ"ש בחסידות שכל אחד מישראל יזכה לתחה"מ, שמוכיח במכתב 1)שהדבר אפשרי 2)וגם שרואים מחז"ל שכן יהיה 3)ושמוכרח שיהיה כן 4)ובסוף מתרץ כל המארז"ל שנראים סותרים לזה, והביאור במכתב מיוסד על נצחיות הנשמה, אבל במכתב{{הערה|אגרות קודש ח"ב עמ' עג}} שכתב הרבי שנתיים אח"כ מציין הרבי למכתב הנ"ל ומוסיף{{הערה|בהערה 15}} - "זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה"ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז"ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו", ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז"ל והמד"ש ועה"מ) ואינו צריך להגיע ל"אוצרות של צדקה", ועל כרחך שה"אוצרות" הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ"י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה"מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד"אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון" כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ"פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד"אלו שאין להם חלק וכו'") וכפירוש הפשוט ב"כל ישראל יש להם חלק וכו'" - נשמה בגוף.
190

עריכות

תפריט ניווט