190
עריכות
שורה 66: | שורה 66: | ||
===הגוף יקום מעצם הלוז=== | ===הגוף יקום מעצם הלוז=== | ||
בראשית רבה פר' כ"ח ג | {{ציטוט|מקור=בראשית רבה פר' כ"ח ג|מרכאות=כן|תוכן= | ||
אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא א"ל מלוז של שדרה א"ל מנין אתה יודע א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום | אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא א"ל מלוז של שדרה א"ל מנין אתה יודע א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום}} | ||
ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי"ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס"ט ע"ב.}} "שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא . . מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם" והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב"ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה"איכא דאמרי". לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י"א) שב"נשמה בגוף" יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ"ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם ("עצם הלוז") והו"ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} ששאלתם היתה (מיוסד על שיטת ריב"ח ששאר בנ"י יקומו ע"י "עצם הלוז") האם גם דור המדבר יקומו מ"עצם הלוז" או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע"ד המבואר{{הערה|מיסד על מדרש דלהלן וכן לומד התוספות מהסיפור (ב"ב עג,א תוד"ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח"א (קיג ב) (מהנ"ע) זח"ב (קנו סע"א) וראה זח"ג (קסה ב) ועוד}}בביאור מחלוקת ר"ע ור"א אם לדור המדבר יש חלק לעוה"ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה"ב ורק שלר"ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו "לתרווד רקב" יקומו לתחה"מ), שאם יקומו מ"עצם הלוז" אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב"עצם הלוז" ויתחייבו בהזאה{{הערה|ואף שלכאורה הוא רק מגע טמא מת (כמבואר בסעי' יא בהשיחה) ולמה יצטרכו הזאה? ויותר יש להקשות ע"פ המבואר בחסידות ש"עצם הלוז" הוא מציאות נצחי ונשאר לעולם כ"חי" ואיך יתכן שדוקא הוא יטמא שאר הגוף? ואולי י"ל ע"פ המבואר בחסידות (באתי לגני תשל"א בסופו) דאדרבה מציאות האמיתי דהגוף הוא מת וענין זה יתגלה לע"ל כשיחיו "מתיך" דוקא שלפ"ז גם אחר שיקום הגוף ישאר הלוז (ברגע שמיד אחר התחי') "מת" ונמצא שנטמא שאר הגוף החי בנגיעה בהעצם (ה"מת") שהוא אבי אבות הטומאות ויתחייבו בהזאה - לפי שאלתם}} (כמו שאר בנ"י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב"ח "לכשיבוא משה רבינו עמהם" דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במ.דרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו"ד) "משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב"ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה"ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם"}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ"עצם הלוז"). | ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי"ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס"ט ע"ב.}} "שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא . . מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם" והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב"ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה"איכא דאמרי". לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י"א) שב"נשמה בגוף" יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ"ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם ("עצם הלוז") והו"ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} ששאלתם היתה (מיוסד על שיטת ריב"ח ששאר בנ"י יקומו ע"י "עצם הלוז") האם גם דור המדבר יקומו מ"עצם הלוז" או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע"ד המבואר{{הערה|מיסד על מדרש דלהלן וכן לומד התוספות מהסיפור (ב"ב עג,א תוד"ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח"א (קיג ב) (מהנ"ע) זח"ב (קנו סע"א) וראה זח"ג (קסה ב) ועוד}}בביאור מחלוקת ר"ע ור"א אם לדור המדבר יש חלק לעוה"ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה"ב ורק שלר"ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו "לתרווד רקב" יקומו לתחה"מ), שאם יקומו מ"עצם הלוז" אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב"עצם הלוז" ויתחייבו בהזאה{{הערה|ואף שלכאורה הוא רק מגע טמא מת (כמבואר בסעי' יא בהשיחה) ולמה יצטרכו הזאה? ויותר יש להקשות ע"פ המבואר בחסידות ש"עצם הלוז" הוא מציאות נצחי ונשאר לעולם כ"חי" ואיך יתכן שדוקא הוא יטמא שאר הגוף? ואולי י"ל ע"פ המבואר בחסידות (באתי לגני תשל"א בסופו) דאדרבה מציאות האמיתי דהגוף הוא מת וענין זה יתגלה לע"ל כשיחיו "מתיך" דוקא שלפ"ז גם אחר שיקום הגוף ישאר הלוז (ברגע שמיד אחר התחי') "מת" ונמצא שנטמא שאר הגוף החי בנגיעה בהעצם (ה"מת") שהוא אבי אבות הטומאות ויתחייבו בהזאה - לפי שאלתם}} (כמו שאר בנ"י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב"ח "לכשיבוא משה רבינו עמהם" דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במ.דרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו"ד) "משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב"ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה"ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם"}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ"עצם הלוז"). |
עריכות