תהלים כ"ז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 46: שורה 46:
הרבי אומר{{הערה|בשיחה בפרשת כי תבא תש"ל, לקו"ש (ח"ט פר' תבא שיחה ב)}}, שהיחודיות של חודש אלול משאר חודשי השנה הוא שכל יום בו ובלי יוצא מן הכלל, אומרים פעמיים ביום המזמור "לדוד ה' אורי", ואף שממשיכים להגיד אותו בחלק מחודש תשרי, אבל עדיין הייחודיות שלו הוא דווקא בחודש אלול שבו מתחילת החודש ועד סופו אומרים אותו. ומחזק זאת הרבי וכותב{{הערה|בהערה שם.}}, "שזה מוכיח שזהו ענינו של החודש (אלול), משא"כ בתשרי הרי אומרים רק עד הושענא רבה, ובדוגמת המבואר בלקו"ש{{הערה|ח"א פ' אמור}} בענין השייכות דספירת העומר לחודש אייר, אף שגם בניסן וסיון ישנה ספירת העומר, אמנם בחודש אייר ספירת העומר היא בכל הימים דחודש אייר".
הרבי אומר{{הערה|בשיחה בפרשת כי תבא תש"ל, לקו"ש (ח"ט פר' תבא שיחה ב)}}, שהיחודיות של חודש אלול משאר חודשי השנה הוא שכל יום בו ובלי יוצא מן הכלל, אומרים פעמיים ביום המזמור "לדוד ה' אורי", ואף שממשיכים להגיד אותו בחלק מחודש תשרי, אבל עדיין הייחודיות שלו הוא דווקא בחודש אלול שבו מתחילת החודש ועד סופו אומרים אותו. ומחזק זאת הרבי וכותב{{הערה|בהערה שם.}}, "שזה מוכיח שזהו ענינו של החודש (אלול), משא"כ בתשרי הרי אומרים רק עד הושענא רבה, ובדוגמת המבואר בלקו"ש{{הערה|ח"א פ' אמור}} בענין השייכות דספירת העומר לחודש אייר, אף שגם בניסן וסיון ישנה ספירת העומר, אמנם בחודש אייר ספירת העומר היא בכל הימים דחודש אייר".


בסידור אדמו"ר הזקן עם ציונים מקורות והערות{{הערה|עמ' קפח.}} כתוב, כי בימי ראש חודש אלול המנהג להקדים אמירת "ברכי נפשי" ואחריו המזמור "לדוד ה' אורי". ובאשר למנהג שאמירת הקדיש שאחר לדוד אורי עולה גם לשיר של יום, וכן במנחה שהקדיש שאחר עלינו עולה גם למזמור "לדוד אורי", כותב על כך סבו של הרבי הרב [[אברהם דוד לבוט]] ב'ספרו שער הכולל'{{הערה|פרק יא ס"ק כט.}}, שלכאורה היה צריך לומר במנחה אחר 'תתקבל', כמו בברכי נפשי ולדוד אורי של תפילת שחרית שהסמיכם לשלפניהם אחר שיר של יום. אמנם כוונתו שהקדיש שצריך לומר אחר שיר של יום יאמרו לאחר ברכי נפשי או לדוד אורי.
בסידור אדמו"ר הזקן עם ציונים מקורות והערות{{הערה|עמ' קפח.}} כתוב, כי בימי ראש חודש אלול המנהג להקדים אמירת "ברכי נפשי" ואחריו המזמור "לדוד ה' אורי". ובאשר למנהג שאמירת הקדיש שאחר לדוד אורי עולה גם לשיר של יום, וכן במנחה שהקדיש שאחר עלינו עולה גם למזמור "לדוד אורי", כותב על כך סבו של הרבי הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] ב'ספרו שער הכולל'{{הערה|פרק יא ס"ק כט.}}, שלכאורה היה צריך לומר במנחה אחר 'תתקבל', כמו בברכי נפשי ולדוד אורי של תפילת שחרית שהסמיכם לשלפניהם אחר שיר של יום. אמנם כוונתו שהקדיש שצריך לומר אחר שיר של יום יאמרו לאחר ברכי נפשי או לדוד אורי.


===סגולת אמירת המזמור===
===סגולת אמירת המזמור===

תפריט ניווט