תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף

על אף המבואר לעיל שכל הנשמות יזכו לתחה"מ הרי בנוגע כרת דע"ז וכיו"ב אמרז"ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} "הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה"ז ותכרת לעוה"ב" {{הערה|וכן פסק ברמב"ם בהל' תשובה רפ"ח}} וכמ"כ בנוגע המינים מסורות ואפקורסים ש"יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין"{{הערה|ר"ה (יז,א) וע"ז מיוסד הרמב"ן ש"הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'"}} אבל: היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו"ת להאריז"ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ"ו וז"ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו"ד ח"ה פ"א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ"ל הם בכתה הששית ומסיים וז"ל "גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח והוא טעם גיהנם כלה והם אינן כלין שאנו מפרשים אותו כפי מה שפי' חכמים בפסוק חצי אכלה בם מה התם חצי כלים והוא תכלית יסורים אף כאן גיהנם כלה והוא תכלית העונש שהחצים והגיהנם לא ישבותו כל ימי היותה מקצוף עליהם ומגעור בם אמנם סו"ס הם אינם כלים שיתוקנו כולם בתיקון הכולל מפרש כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא"כ יסורין וגיהנם כלים מפרש עכ"ל וככל הנ"ל הוא גם בס' עמה"מ ש' תקוני התשובה פ"ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז"ל נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'" ושם בשער קרית ארבע פקנ"ב מוסיף ביאור וז"ל "אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג"ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים"}}

המובא לעיל מיוסד ברובו על מכתב ארוך מהרבי שמבאר מ"ש בחסידות שכל אחד מישראל יהי' מי שיהי' אפילו רשע גמור כל ימיו יש לו תקוה וסוף סוף אם ברצונו או ע"י כפי' מלמעלה אם בחייו או לאחר מותו מעלין אותו משערי הטומאה אשר נשקע בהם מעבירין אותו דרך כמה ענינים של טהרה וזיכוך עד אשר גם הוא מתאחד ודבק בשרשו אוא"ס ב"ה, שמוכיח שם שהדבר אפשרי וגם שרואים מחז"ל שכן יהיה ושמוכרח שיהיה כן ובסוף מתרץ כל המארז"ל שנראים סותרים לזה, והביאור במכתב מיוסד על נצחיות הנשמה, אבל במכתב שכתב הרבי שנתיים אח"כ מציין הרבי למכתב הנ"ל ומוסיף בהערה 15 - "זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה"ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז"ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הס נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו", ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון המד"ש ועה"מ) ואינו צריך להגיע ל"אוצרות של צדקה", אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר.}}.