8,731
עריכות
אריה לייב קפלן (קסברוב): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אליה אלימלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תרע"א]] נישא לרעייתו מרת דברה בת הרה"ג רבי ברוך גרוסברד הרב מבאלבירישאק. | בשנת [[תרע"א]] נישא לרעייתו מרת דברה בת הרה"ג רבי ברוך גרוסברד הרב מבאלבירישאק. | ||
בשנת [[תרע"ד]] בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] התחיל לנדוד מעיר לעיר. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת [[הג'וינט]] לפליטים. כך חי בשנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ח]]. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישץ (Gorodishche), סמוך ל[[קרמנצ'וג]], כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות. | |||
אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. | אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב. | בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב. | ||
(בשנת תרפ"ז) היה בין המשתתפים ב[[ועידת קורוסטן]] ביחד עם עוד גדולי ישראל בינהם [[הרבי]]. | (בשנת [[תרפ"ז]]) היה בין המשתתפים ב[[ועידת קורוסטן]] ביחד עם עוד גדולי ישראל בינהם [[הרבי]]. | ||
בשנות רבנותו בעיר קסברוב או כפי שמכונה אצל חסידים קוסוב היה נוסע לקיבוץ חסידי ברסלב באומן ושימש כבעל תוקע שם פעמיים בשנת תרצ"ב | בשנות רבנותו בעיר קסברוב או כפי שמכונה אצל חסידים קוסוב היה נוסע לקיבוץ חסידי ברסלב באומן ושימש כבעל תוקע שם פעמיים בשנת [[תרצ"ב]] ו[[תרצ"ד]] <ref>ספר דעת זקנים - ברסלב (רלוי"צ בנדר), דיבורי אמונה חלק ד' שיחה נ"ג. ועוד.</ref>. | ||
ללא חת פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]]. | ללא חת{{הבהרה}} פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]]. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]]. | בשנת [[תרצ"ב]] עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]]. | ||
ב[[י"ח אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות ב[[קזחסטן]]. | |||
בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'. | בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו '[[אליהו הנביא]]'{{מקור}}. | ||
בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור. | בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור. | ||
לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם | לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם אותם לא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר ה[[תהלים]] - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה. | ||
תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד]] הי"ד. | תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד]] הי"ד. | ||