משתמש:להתראות/יוסף מנחם אשבל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏תולדות חיים: למד בליובאוויטש בחדר או בבית ספר יהודי?)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד חב"ד, מראשוני המורים העבריים בעת החדשה|אחר=סבו, 'פעטער יוסל'ה' דודו של אדמו"ר הצמח צדק|ראו=[[יוסף אשבל מליובאוויטש]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד חב"ד, מראשוני המורים העבריים בעת החדשה|אחר=סבו, 'פעטער יוסל'ה' דודו של אדמו"ר הצמח צדק|ראו=[[יוסף אשבל מליובאוויטש]]}}
ר' '''יוסף מנחם''' הלוי '''אשבל''' ([[כ"ז אלול]] [[תרי"ז]]-[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]) היה מראשוני המורים העבריים בעת החדשה, נולד למשפחה חב"דית, מצאצאי ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]].
ר' '''יוסף מנחם''' הלוי '''אשבל''' ([[כ"ז אלול]] [[תרי"ז]]-[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]) היה מראשוני המורים העבריים בעת החדשה{{הבהרה}}, נולד למשפחה חב"דית, מצאצאי ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 9: שורה 9:
לאחר נישואיו, החל לעסוק כמלמד לבנו של רב העיר [[יקטרינוסלב]], ובהמשך עבר ל[[אודסה]] ומסר שיעורי תורה למבוגרים.
לאחר נישואיו, החל לעסוק כמלמד לבנו של רב העיר [[יקטרינוסלב]], ובהמשך עבר ל[[אודסה]] ומסר שיעורי תורה למבוגרים.


אחרי שנפטרה אשתו הראשונה, עלה בשנת [[תרנ"ד]] לארץ ישראל שם פגש בקרובי משפחתו{{הערה|בני אחות אביו, שעלו לארץ הקודש בסביבות שנת תרכ"ה יחד עם הסבא שהתישב בין חסידי חב"ד בחברון ואחר כך עבר לירושלים.}}, צורף ל[[כולל חב"ד]] והיה מבחירי הלומדים בישיבת "עץ חיים" בירושלים.
אחרי שנפטרה אשתו הראשונה, עלה בשנת [[תרנ"ד]] ל[[ארץ ישראל]] שם פגש בקרובי משפחתו{{הערה|בני אחות אביו, שעלו לארץ הקודש בסביבות שנת [[תרכ"ה]] יחד עם הסבא שהתיישב בין חסידי חב"ד בחברון ואחר כך עבר לירושלים.}}, צורף ל[[כולל חב"ד]] והיה מבחירי הלומדים בישיבת "עץ חיים" בירושלים.


התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת רוחמה רם, קרובת משפחתו של ר' [[משה ויטנברג]], ולאחר החתונה פתחה רעייתו חנות ברחוב יפו לממכר לכובעים מודרניים, אך העסק לא הצליח והם נאלצו לסגור את העסק.
התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת רוחמה רם, קרובת משפחתו של ר' [[משה ויטנברג]], ולאחר החתונה פתחה רעייתו חנות ברחוב יפו לממכר לכובעים מודרניים, אך העסק לא הצליח והם נאלצו לסגור את העסק.


בהמלצת ר' יואל משה סלומון התקבל כמורה הראשון בגדרה כשאת משכורתו שילם ארגון 'ועד חובבי ציון' שביפו, ובמקביל לתפקידו החינוכי שימש כמורה הוראה בעיר. כעבור שנתיים עבר לשמש כמורה לילדי חדרה, אך לאחר שמשפחתו חלתה בקדחת, נסע עימם למרפאה בירושלים.
בהמלצת ר' יואל משה סלומון התקבל כמורה הראשון בגדרה כשאת משכורתו שילם ארגון 'ועד חובבי ציון' שביפו, ובמקביל לתפקידו החינוכי שימש כמורה הוראה בעיר. כעבור שנתיים עבר לשמש כמורה לילדי חדרה, אך לאחר שמשפחתו חלתה בקדחת, נסע עימם למרפאה ב[[ירושלים]].


לאחר שבני המשפחה נרפאו, מונה לשמש כמורה בראשון לציון, אך בשל העובדה שהקפיד על קלה כבחמורה, לא הצליחה ההתאמה בינו לבין המוסד החינוכי, והוא נשלח לשמש כמורה ב"קסטינה" (באר-טוביה). גם במקום זה לא נותר זמן רב, כיון שהערבים במקום שכעסו על האגרונום המקומי שהרג לטענתם את אחד מחבריהם בעת התנפלות על המושבה, טעו בזיהוי והאשימו אותו, והוא ברח מהמושבה והוזמן לשמש כמורה בבית הספר של יק"א בפתח-תקוה, ולאחר מכן התמנה לשמש כמורה בבית הספר "נצח ישראל" מיסודו של הד"ר משה אוירבאך.
לאחר שבני המשפחה נרפאו, מונה לשמש כמורה בראשון לציון, אך בשל העובדה שהקפיד על קלה כבחמורה, לא הצליחה ההתאמה בינו לבין המוסד החינוכי, והוא נשלח לשמש כמורה ב"קסטינה" (באר-טוביה). גם במקום זה לא נותר זמן רב, כיון שהערבים במקום שכעסו על האגרונום המקומי שהרג לטענתם את אחד מחבריהם בעת התנפלות על המושבה, טעו בזיהוי והאשימו אותו, והוא ברח מהמושבה והוזמן לשמש כמורה בבית הספר של יק"א בפתח-תקוה, ולאחר מכן התמנה לשמש כמורה בבית הספר "נצח ישראל" מיסודו של הד"ר משה אוירבאך.
שורה 19: שורה 19:
בשנתיים הראשונות למלחמת העולם הראשונה לימד בבית הספר של "עזרה" בתל אביב, ולאחר שגורש עם כל תושבי העיר, חזר לחדרה שם לימד עד סוף המלחמה כשהוא מחלק את זמנו בין מסירת שיעורים לילדים, לבין שיעורים קבועים בגמרא והלכה למבוגרים בבית הכנסת.
בשנתיים הראשונות למלחמת העולם הראשונה לימד בבית הספר של "עזרה" בתל אביב, ולאחר שגורש עם כל תושבי העיר, חזר לחדרה שם לימד עד סוף המלחמה כשהוא מחלק את זמנו בין מסירת שיעורים לילדים, לבין שיעורים קבועים בגמרא והלכה למבוגרים בבית הכנסת.


לעת זקנה התפטר מהוראה, התפרנס מהפרדס שנטע, והתמסר כליל ללימוד תורה, תחילה בפתח-תקוה ולאחר מכן בתל-אביב, ומסר שיעורים באופן קבוע בבית-הכנסת המקומי ועסק במצוות ובגמילות חסדים.
לעת זקנה התפטר מהוראה, התפרנס מהפרדס שנטע, והתמסר כליל ללימוד תורה, תחילה ב[[פתח-תקוה]] ולאחר מכן ב[[תל-אביב]], ומסר שיעורים באופן קבוע ב[[בית-הכנסת]] המקומי ועסק במצוות וב[[גמילות חסדים]].


בהיותו בגיל 82, שבועיים אחרי שחגג בפעם האחרונה את סיום הש"ס, טייל ברחובות תל אביב החדשה, וכאשר עבר ליד אחד מבתי הספר, אחד הילדים שהשתובב רץ ונתקל בו, והוא נפל ונחבל קשה, ונפטר ב[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]].
בהיותו בגיל 82, שבועיים אחרי שחגג בפעם האחרונה את סיום הש"ס, טייל ברחובות תל אביב, וכאשר עבר ליד אחד מבתי הספר, אחד הילדים שהשתובב רץ ונתקל בו, והוא נפל ונחבל קשה, ונפטר ב[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]].


נטמן בבית העלמין 'נחלת יצחק', תל אביב.
נטמן בבית העלמין 'נחלת יצחק', תל אביב.
4,291

עריכות

תפריט ניווט